כולנו מכירים את הקלנועיות, אותם "רכבים" חיוניים המונעים באמצעות מנוע חשמלי ומאפשרים לקשישים ונכים תנועה ביישובי מגוריהם. אין יום בו אין אנו הנוהגים, נדרשים לזהירות מיוחדת על-מנת שלא לפגוע בנוסעים/נוהגים בהן. למרבה הצער, מתרחשות תאונות בהן נפגעים המשתמשים ב"רכבים" אלו פגיעות קשות, בעקר על-ידי כלי רכב חולפים.
שנים רבות היה מוסכם שקלנועית אינה כלי רכב מנועי (היא נחשבה לכסא גלגלים נייד) ועל כן גם אין המשתמש בה חייב לרכוש פוליסת ביטוח חובה. בפועל אכן רובם המכריע של המשתמשים באמצעי תנועה זה אינו מצטייד בפוליסת ביטוח. כאשר נפגעו המשתמשים בקלנועית על-ידי רכב אחר, הם תבעו את הנהג הפוגע, או את קרנית במקרים של תאונות פגע-וברח.
לאחרונה נדרשו בתי משפט השלום שוב לטענה כי קלנועית היא בעצם כלי רכב מנועי, על-פי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אי אפשר להתעלם מהגיונה המשפטי של הטענה (לא אלאה את הקורא בניתוח המשפטי של הסוגיה) שיש לה אחיזה בלשון החוק. קבלת הטענה עלולה לגרום לתוצאה קשה ביותר, הואיל והנוהגים בקלנועיות לא נדרשו עד כה לרכוש ביטוח חובה ולא היו מודעים לצורך בכך.
התוצאה של קבלת הטענה לפיה מדובר בכלי רכב מנועי היא, בדרך כלל, שלילת זכותם של הנפגעים בתאונות דרכים, אגב שימוש בקלנועית, לפיצוי כלשהו על-פי חוק הפיצויים, שכן נהג חסר ביטוח אינו זכאי לפיצוי. במקרה כזה, חייבים הנפגעים לתבוע בתביעת רשלנות את הנהג הפוגע - אם יוכלו לאתר אותו ולהוכיח את רשלנותו. גם כשקיימת אפשרות זו, היא מסובכת הרבה יותר והמשפט אורך הרבה יותר זמן ואין לשכוח כי מדובר בקשישים, לעתים קרובות מחוסרי אמצעים, שאינם יכולים להמתין זמן רב.
במספר הזדמנויות ניתנו פסקי דין סותרים על-ידי בתי משפט השלום בשאלה האם קלנועית היא "כלי רכב מנועי" וסביר כי יינתנו פסיקות סותרות נוספות. בעתיד יכריעו בשאלה בתי המשפט המחוזיים ואף הם בוודאי ייחלקו בסוגיה. הכרעת בית המשפט העליון בסוגיה תינתן רק בעוד מספר שנים - אם בכלל. מדובר בשאלה בעלת חשיבות עצומה לציבור הקשישים המשתמשים בקלנועיות והטעונה הסדר מהיר. אף על-פי כן, בשל העובדה שהלכה מחייבת ניתנת רק בבית המשפט העליון, צפויים הקשישים והנכים להמתין זמן רב.
כאשר תונח הסוגיה בפני בית המשפט העליון סביר כי מי שיניח אותה יהיו חברות הביטוח המעוניינות שייקבע כי קלנועית היא רכב מנועי, קביעה שתחסוך להם סכומי פיצוי נכבדים בהווה ותבטיח פרמיות ביטוח שמנות נוספות בעתיד. הסיבה להערכתי זו נובעת מהעלות הגבוהה של הליכי הערעור. אגרת ערעור והערובה הנדרשת להוצאות בבית משפט המחוזי מסתכמת ב15,000 ש"חלערך ואילו בבית המשפט העליון הסכום עלול להיות כפול, שלא לדבר על שכר טירחת עורכי הדין. בעלויות אלו יכולות לשאת חברות הביטוח בנקל והן יוכלו גם להטיל למערכה את הטובים והיקרים בפרקליטים, מאחר שסכומי כסף גדולים מעורבים בעניין.
היום מבקשת נשיאת בית המשפט העליון להרחיק עוד יותר את בית המשפט העליון מהזירה המשפטית היומיומית ומבעיותיה ולקבוע כי תוקם ערכאה נוספת לערעורים, מבלי לגרוע כמובן מהעיקרון שהלכות מחייבות נקבעות רק בעליון. צאו וחשבו מה הסיכוי שנהג קלנועית קשיש שנדרס על-ידי רכב, יגיע בכלל לערער בבית המשפט העליון כערכאה רביעית, לאחר שייקבע כי אינו זכאי לפיצוי הואיל וקלנועית הנה רכב מנועי והוא, המסכן, שלא ידע זאת, לא רכש ביטוח.
לו היה מוצע לנו כי בית המשפט העליון יפעל כערכאת ערעור ברשות בלבד, אך שניתן יהיה להביא לפתחה ישירות ובמהירות כל סוגיה משפטית חשובה הדורשת הכרעה, גם אם הסוגיה הוכרעה רק בבית המשפט לתביעות קטנות, ניתן היה לגלות צד חיובי בהצעת נשיאת בית המשפט העליון ואף זאת, רק בתנאי שיובטח כי בית המשפט העליון לא יניח מכשולים כספיים כמו אגרות והוצאות משפט שירתיעו את הפונים אליו. במקרים אלו ניתן היה להבטיח כי בית המשפט העליון יוכל לתת מענה מהיר לשורה של בעיות הלכתיות בהן דרושה הכרעה מחייבת והדרכה של הערכאות הנמוכות.
למרבה הצער הניסיון מלמד כי בתי המשפט, על-מנת לצנן את להיטותם של בעלי הדין לערער, מערימים קשיים כספיים ניכרים מאד המונעים מבעלי דין חסרי אמצעים לערער. לא פעם נתקלתי כי נפגע גוף שנכשל בתביעתו בבית משפט השלום, בשל פרשנות משפטית של החוק, ולא היה מסוגל לשלם את העלויות הכרוכות בערעור הגם שהיה לו סיכוי ממשי בו.
סביר להניח כי אם יהפוך בית המשפט העליון לערכאת ערעורים עליונה, שהערעור אליה הוא ברשות, יוכלו אולי בעלי הקלנועיות שנפגעו להעפיל למשכנו שבירושלים, אך הם לא יישמעו בו באשר לא יוכלו לשאת בדמי הכניסה. לחברות הביטוח, לעומת זאת, לא תהיה בעיה כזו. קבלת הצעתה של נשיאת העליון, ללא ערבויות ממשיות לזכות ואפשרות גישה לכל, ממש תגרום ככל הנראה לכך שבית המשפט העליון יהיה לבית משפט לבעלי ההון ולעותרים ציבוריים המבקשים ששאלות חברה ומדינה יוכרעו בבג"צ.
על אף שנושא הקלנועיות הובא כאן בעיקר לצורך המחשת בעיה כללית, אבקש לייחד לו מספר הערות נוספות. בשלב זה, הפתרון הרצוי וההוגן ביותר לציבור המשתמשים בהן הוא שלא להכיר בהן ככלי רכב מנועי ביחס לעבר, אך לקבוע בחקיקה, ביחס לעתיד, כי מי שנפגע עקב השימוש בקלנועית למטרת תחבורה, שלא על-ידי רכב אחר, יהיה זכאי לפיצוי מקרנית. בכך נבטיח הגנה ביטוחית נאותה ורחבה יותר לציבור הקשישים הנכים - גם אם הדבר יהיה כרוך בהעלאה קטנה של דמי הביטוח לכלל ציבור הנהגים.
למשתמשים בקלנועית ולבני משפחותיהם, אציין כי ניתן כיום לרכוש לשימוש בקלנועית ביטוח חובה, לרוב עדיין במחיר סביר, ובמקרה כזה יהיה המבוטח שנפגע עקב שימוש בקלנועית זכאי לפיצוי על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אפילו לא תוגדר הקלנועית ככלי רכב מנועי. עד אשר יכריע בית המשפט העליון בסוגיה ועד אשר הכנסת תואיל להסדירה, כדאי כי ציבור המשתמשים בקלנועית ירכוש ביטוח חובה ליתר ביטחון.
