לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת החוק של ח"כ יואל חסון המציעה להגדיל את תקרת הפטור ממס על הכנסה מהשכרת דירות מגורים מ-4,200 ש"ח ל-9,000 ש"ח.
על פניו נראה כי לפנינו הצעה שבאה להיטיב עם נישומים- לכאורה, יוזמה מבורכת. אך האמנם?
קריאה נוספת של הצעת החוק והתעמקות בדברי ההסבר המצורפים לה מעלה סימני שאלה רבים לעניין חיוניותו של התיקון והשלכותיו המעשיות.
על-מנת לעשות סדר בדברים נקדים ונסביר כי כיום, ככלל, בהתאם לחוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), תש"ן-1990, הכנסות המתקבלות מדמי שכירות בגין השכרת דירת מגורים, פטורות ממס עד לגובה של 4,200 ש"ח. מעבר לסכום זה מחויב המשכיר במס אחיד בגובה 10%, ללא כל קשר לכמות הדירות שבידיו (יש לשים לב כי מקום בו בידי הנישום מספר לא מועט של דירות אותן הוא משכיר, יתכן ורשויות המס יגיעו לכלל מסקנה כי מדובר בעסק, ועל כן החיוב במס יהא בהתאם).
על-פי דברי ההסבר המצורפים להצעתו של ח"כ חסון, בבסיס ההצעה עומדת ההבנה כי בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במכירי השכירות בארץ, דבר אשר מכביד מאוד על ציבור השוכרים, המונה, בין היתר: דלי אמצעים, זוגות צעירים, סטודנטים, חיילים משוחררים ומשפחות נטולות יכולת. עוד נכתב בדברי ההסבר כי מצוקת הדיור להשכרה, הקיימת במרכזי הערים גורמת להעלאת מחירי הדיור להשכרה ולבריחת זוגות צעירים ממרכזי הערים. עד כאן- אין חולק.
אולם, המשך הכתוב בהחלט מעלה תהיות: "במטרה לעודד השכרת דירות למגורים ולהגדיל את מאגר הדירות הקיים, מוצע להעלות את סכום התקרה...."
עולה השאלה: האם וכיצד נותנת הצעתו של ח"כ חסון מענה לבעיות עליהן עמד בדברי ההסבר? האם העלאת תקרת הפטור היא הפתרון למצוקת הדירות להשכרה ולמחירי השכירות הגואים?
למען האמת, לא רק שקשה לראות כיצד הצעה זו משיגה את מטרותיה, אלא אף יותר מכך; לדעתנו יש בהגדלת תקרת הפטור כדי להיטיב עם ציבור משכירי הדירות מחד, ולפגוע באוכלוסיית שוכרי הדירות מאידך. ונסביר.
ראשית, לא נראה כי דווקא הגדלת התקרה היא זו שתעודד השכרת דירות, שכן כבר כיום לציבור משכירי הדירות יש הכנסה נאה מהשכרת דירותיהם, הכנסה שכאמור, רק הולכת וצומחת. ועל כן, לאור הרווחים אותם גורפים משכירי הדירות, אינה מתיישבת ההנחה כי במרכזי הערים יש מאגר דירות ריקות שבעליהן לא משכירים אותן. וגם אם כן, סביר להניח כי לא הצעת חוק זו תגרום להם להעמידן להשכרה.
שנית, לנו נראה כי גם אם העלאת תקרת הפטור אכן תגדיל במעט את מאגר הדירות להשכרה (וכאמור, הדבר מוטל בספק), הרי שמנגד היא תאפשר לבעלי הדירות להעלות את מחירי השכירות. כדי להמחיש את הדברים, שוו בדמיונכם את פלוני, אשר בבעלותו שתי דירות קטנות במרכז תל אביב, אותן הוא משכיר לסטודנטים.
במצב הקיים, על-מנת שלא לשלם מס הכנסה, הוא דואג כי דמי השכירות אותם הוא גובה עבור שתי הדירות לא יעברו את מחסום ה-4,200 ש"ח (גובה 2,100 ש"ח בחודש עבור כל דירה). במצב המוצע, לפיו התקרה תעלה ל-9,000 ש"ח, למעשה יוכל פלוני להעלות את דמי השכירות באופן ניכר, ועדיין להיות פטור ממס (לאור מצוקת הדיור ניתן לשער כי קרוב לוודאי שהביקוש לדירות אלה לא יפגע). למעשה, תיקון החוק לא ימנע מבעלי הדירות להעלות את דמי השכירות.
לאור האמור סובר משרדינו כי אע"פ שההצעה מבקשת להשיג תוצאה ראויה וטובה באמצעות הקלות מס, נראה כי אין בפתרון המוצע כדי להביא לתוצאות הרצויות (כפי שהובאו בדברי ההסבר), בייחוד כאשר קיים החשש כי יתכן והוא רק יחמיר עוד את הבעיה.