בישראל שלושה סוגי פוליטיקאים. הסוג הראשון והנדיר הוא האידיאולוג; השני, אנשים שהגיעו להישגים בתחום אחר, ומחליטים לפתוח קריירה שנייה; השלישי, כאלה שתמיד היו עסקנים פוליטיים, מהיום שעמדו על דעתם. יואל חסון (קדימה) ואהוד אולמרט (קדימה) נמנים עם הסוג השלישי.
בדומה לאהוד אולמרט, יואל חסון פעיל פוליטי מגיל צעיר מאוד ומעת לעת מחליף מפלגות בהתאם לאינטרסים האישיים ואלקטוראלים. למעשה, כאשר חבר הכנסת יואל חסון מביט במראה, משתקפת דמותו של אהוד אולמרט מלפני שלושים שנה. עסקן פוליטי צעיר, רהוט לשון אך ללא כל הישג בתחום העשייה. מר חסון ששובץ במקום ה-29 ברשימת קדימה לכנסת משמש כ"מצליף הסיעה", בדומה לתפקידו הישן של אולמרט שנבחר למקום ה-32 ברשימת הליכוד בכנסת הקודמת.
חסון, המעיד על עצמו כחבר כנסת פעלתן, באמת לא נח לרגע. מבדיקה שביצע עיתון 'הארץ' לאחרונה, עולה שחסון בילה 105 ימים בחו"ל במהלך הכנסת הנוכחית, בדומה למספר הימים שנכח במליאת הכנסת. העסקן הקטן תירץ את פעילותו החובקת עולם, באומרו: "אני רואה בנסיעות אלה חשיבות רבה. אני גאה ובטוח שזהו חלק בלתי נפרד מתפקידי כנבחר ציבור."
יתכן שהעסקן צודק, אבל זה לא מנע ממנו לדרוש מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור את ראש האופוזיציה בשל מסע ההסברה המוצלח שלו בלונדון בזמן מלחמת לבנון השנייה. מיותר לציין, שבדיקת היועץ קבעה כי נתניהו פעל כדין.
את מנהגיו למד חסון מפטרונו הגדול. מבדיקת 'הארץ' עולה, שאהוד אולמרט שהה בחו"ל לא פחות מ-177 יום מתוך שנתיים וחצי שארכה הקדנציה השנייה שלו בעירית ירושלים, והתמיד בנסיעותיו לאחר צירופו לממשלה. מרבית הביקורים נועדו, ללא ספק, להסברה וקידום ענייניה של מדינת ישראל. לדוגמה, מספר חודשים לפני מלחמת לבנון השנייה, מר אולמרט דילג לאחד היעדים המועדפים שלו בניו-יורק, ופרש בפני הקהילה את מישנתו הביטחונית מדינית, באומרו: " אנו עייפים מלהילחם, אנו עייפנו מלהיות גיבורים, אנו עייפנו מלנצח, אנו עייפנו מלהביס את אוייבינו...". סביר להניח שגישה זו העיבה על תיפקודו במלחמת לבנון השנייה, וחבל שהוועדה מטעמו לא בדקה זאת.
בשונה מהעסקן הקטן, מר אולמרט המנוסה לא מסתפק במסעות חובקי עולם. עם השנים אולמרט פיתח התמחות בעסקות נדל"ן מפוקפקות, תפירת מכרזים לכאורה עבור חבריו ומינויים פוליטיים לא ראויים.
כדרכו של עולם, עסקן קטן לבסוף יהפוך לעסקן גדול. לכן, אם לא נתמוך בפוליטיקאים חדורי אדיאולוגיה וחזון או לכל הפחות באנשי מקצוע מוכשרים, המעוניינים לפתוח בקריירה ציבורית, אנו עלולים להתעורר בעוד שלושים שנה ולראות שהעסקן הקטן הפך לראש ממשלה.