לא ירחק היום שבו יצטרכו קברניטי המדינה, הפוליטיים והצבאיים, לתת דין וחשבון לעם על אוזלת ידם הביטחונית-מדינית. ועדת וינוגרד חזרה בצורה מפורטת ביותר על מה שהיה ידוע לכולם. גם לגבי המדיניות כלפי עזה, עוד נשמע דברים דומים שגם הם יצטרפו למסכת שלמה של מאמרים ועבודות מחקר רציניות המוכיחות שלישראל אין תורת ביטחון זולת השימוש בביטוי זה. לישראל יש תורת חלטורה ביטחונית המבוססת טלאי על טלאי, ללא מוכנות של המערכות השונות לקבוע, אחת ולתמיד, מדיניות ביטחונית המבוססת על חשיבה מעמיקה ועניינית.
לבטח יטענו הקברניטים, שמיטב המוחות הקיימים במדינה מגויסים למציאת פתרון צבאי ומדיני למצב שנוצר בעזה, ובקרוב יתפשט גם לגדה. לאלה הטוענים כך, יש תשובה כפולה: או שהמדובר בשקר גס, או שמא המוחות המבריקים איבדו את ברק. הסבירות הראשונה היא הנכונה יותר.
בתוכנית "פוליטיקה" הופיע לפני ימים ספורים אחד האנשים המבינים בביטחון, למרות צניעותו כי רבה: דן מרידו . היו שניסו ללגלג עליו, החרצופים ציירו תמונה של פוליטיקאי ללא מרפקים וכו'. דן מרידור מונה לעמוד בראש ועדה שתכתוב את תורת הביטחון המעודכנת של ישראל. לפני שנתיים הגיש מר מרידור את הדוח של הוועדה לקברניטים. בתוכנית "פוליטיקה" הודה מר מרידור שעד היום הממשלה, זו של שרון וזו של אולמרט, לא מצאה את הזמן המתאים כדי לדון ברצינות בדוח. הודאתו זו של מר מרידור, מעידה מה מידת הרצינות של הקברניטים ומה מוכנותם להקשיב לאחרים. דן מרידור יודע היטב על מה הוא מדבר.
כאשר פרופ' יחזקאל דרור טען שמסקנות וינוגרד לא מיושמות, הותקף קשות על-ידי גורמים אינטרסנטיים תוך ניסיון לדה-לגיטימציה של האיש הצנוע הזה. פרופ' דרור יודע היטב שמערכת הביטחון והקברניטים לא במהרה ייגשו ליישם את אשר מצאה ועדת וינוגרד ככשלים חמורים ביותר בתהליכי קבלת ההחלטות.
אין להתפלא מכך שממשלות ישראל לא דנו בדוח של ועדת מרידור ולא בדוח של ועדת וינוגרד ולא ניגשו ליישמם. אך אחד מדוחות ועדות החקירה הרבות שהיו עד היום לא יושם. ממשיכים באותה הדרך המוכרת. האם באמת אך אחד מאלה שדרשו שינויים משמעותיים אינו מבין בביטחון כפי שמבינים הקברניטים? מוזר.
כך הגענו למצב שבו יישובי הדרום מופגזים מזה שנים, ולמרות כל ההבטחות של המנהיגים, אין כל שינוי. החמאס הבין את החולשה הישראלית, לכן הוא התחיל לפעול בסמוך לגדר ולדרוש קורבנות מקרב חיילי צה"ל. הפיגוע בכרם שלום מוכיח עד כמה נחושים אנשי החמאס לפעול ומוכנים לשלם מחיר. ואילו ישראל ממשיכה בשלה. אין שום אופק לתקווה שהטרגדיה הזו תסתיים בקרוב.
במשך חודשים פרסמתי מאמרים הקוראים לקברניטים לחשוב על דרכים אחרות, תוך בחינה מדוקדקת של המצב. ב"חלונות הגבוהים" אין קול ואין עונה. אם היחס לדוח של דן מרידור הוא כפי שתואר לעיל, אין פלא שלדברים של הדיוטות אין מתייחסים כלל.
ישראל חייבת להתנתק מעזה גם כלכלית. אין זה סביר שישראל תסכן את אזרחיה בהחזקתה כוח אדם במסופים שהפכו להיות מוקד לפיגועים. כמה הרוגים יביאו להחלטה שהמעברים מסכנים חיי אדם, לכן יש לסגור אותם? ישראל חייבת להודיע שתוך חודשים ספורים, כל המעברים יסגרו לחלוטין וישראל לא תעביר שום סחורה לרצועה. על חמאס וכל העולם הערבי להתכונן לעזור לאחיהם. זהו צעד ראשון והכרחי כדי למסור מסר ברור להנהגת חמאס. כל אלה שיטענו שישראל גורמת למשבר הומניטארי, מוטב שיימצאו טיעונים מוצלחים יותר. ריבונות משמעה גם דאגה לאוכלוסיה בכוחות עצמיים.
במישור הצבאי, ישראל חייבת להגיע לפתרון של היווצרות רצועת ביטחון בתוך עזה כדי להקטין משמעותית את הירי על הישובים. גם בנושא זה נכתבו מאמרים רבים, אך למרבה הצער, גם הם נהדפו או שלא זכו לשום התייחסות רצינית. זהו פתרון אפשרי וטוב הרבה יותר מאשר המצב הנוכחי כאשר חמאס יושב ליד הגדר ומקיז דם חיילים. הפיגוע האחרון בכרם שלום מוכיח זאת היטב.
כל יום שעובר ללא שינוי תפיסת הביטחון של ישראל, יגרום לעוד דם ועוד נפגעים. מוטב להתעלות מעל לשיקולים פוליטיים, כלכליים, יוקרה ויוהרה, למען אזרחי ישראל. גם הקברניטים חייבים להגיע למסקנה שהחלטורה הגיעה לקיצה.