כנס "המחר" הידוע בשמו התקשורתי "ועידת הנשיא" הסתיים ביום חמישי תוך הצגת תוכניות עבודה לגבי "המחר" של ישראל על-ידי בכירי המערכת הפוליטית של ישראל: ציפי לבני, אהוד ברק, אלי ישי ובנימין נתניהו.
הסכמה רחבה שררה בין הארבעה על חשיבות החינוך והצורך בעידודו כמרכיב החשוב ביותר של האינטרס הלאומי הישראלי הן הביטחוני והן זה החברתי. דיון זה הוכיח את השילוב הנכון במהלך דיוני הוועידה בין העיסוק התיאורטי בעתיד היותר רחוק לצד התבססות על התחייבויות לביצוע והצגת כיווני עבודה לעתיד הקרוב והכמעט עכשווי.
היה זה סיום הולם למפגש של תבונה, של יצירתיות, של אינטלקט שנערך בבנייני האומה בירושלים - סמינר יוצא דופן על הנושאים החדשים ביותר של ימינו שהתאפשר הודות למרצים המרכזיים של תקופתנו. מפגש שנפתח בדבריהם של 12 נשיאים וראשי מדינות מאפריקה, מאירופה ומאסיה על הצפוי לנו ב"מחר העולמי". משתתפי הכנוס עסקו בחיפוש בלתי פוסק של מחר טוב יותר לישראל, לעם היהודי, לעולם כולו.
ההתמודדות עם אתגרי המחר והיכולת להביא להמשך בניינו של עולם טוב יותר לכולנו מחייב חשיבה אקטיבית על המחר. זו חשיבה שנזקקת לדמיון, לחזון וגם למידה לא מבוטלת של התרסה. חשיבה חצופה, חשיבה יצירתית שבועטת במוסכמות וכזו שרוצה להשפיע על העתיד.
בשלושת ימי הוועידה התנהל בירושלים תהליך מרתק של חשיבה מאתגרת. חשיבה שהניבה פירות חשובים בכל תחומי החיים. הפרקים של הסיפור נפרסו בוועידה ב-50 קבוצות עבודה, קבוצות עבודה מרתקות ומלאות שהרכבן ומשתתפיהן זכו לתהודה בינלאומית רחבת היקף בעיקר הודות למאות הכתבים שהגיעו לישראל במיוחד לצורך סיקור הוועידה.
אין ספק כי תוצאות הדיונים על המחר בתחומי הבריאות, ההשכלה, התרבות, ביטחון הפנים והמפה הגיאופוליטית ישפיעו רבות על מקבלי ההחלטות בתחומים אלו כמו גם על הקצאת משאבים לאומיים ובינלאומיים למימושם.
השתתפותו של הנשיא בוש בוועידה וכינוס ההצדעה והתודה לאומה האמריקנית על 60 שנות תמיכה בישראל האפילו תקשורתית על הדיונים המהותיים "מתקני העולם" שהתקיימו במהלך שלושת ימי הוועידה. בירושלים נאסף ריכוז מיוחד במינו של אנשים, ברובם יהודים, הבאים ממחוזות חיים ומתחומי עיסוק שונים ומגוונים.
אנשים אלה שונים אומנם איש מרעהו, אלא שקו דמיון אחד משותף לכולם - מנוי וגמור עמם להשפיע על המחר. אפשר היה לפגוש שם בסרגי ברין, מייסד גוגל, בגדול המדינאים היהודים בימינו, הנרי קיסינג'ר, בפילוסוף הענק, ברנר אנרי לוי, בעמוס עוז, בחתני פרס נובל כמו הפרופ' קרוננברג (כימיה) ארי מסקין (כלכלה), מרטין פרל (פיזיקה) ורבים אחרים. בחבורה איכותית זו של מיטב המוחות בעולם יוקד בהם הדחף לא לשקוע במוכר, לא להיכנע לו, ולבנות נתיבים חדשים של עולם טוב יותר.
בעוד של ההיסטוריונים להסביר כיצד נוצר האתמול, הרי האתגר שעמד לפני מארגני הוועידה ומשתתפיה הינו יצירת המחר. כנס ה"מחר " גם פועל לעודד התנעתן של יוזמות שתכליתן להשפיע חיובית על עיצוב העתיד.
במהלך הוועידה החלטנו על הקמת כוח משימה לקדם את בנייתו של מערך לפיתוח מנהיגות, הכולל בין היתר בית ספר שנועד לטפח מנהיגות בקרב הדור הצעיר. הקמתו של מפעל חשוב זה בירושלים תביא, לא רק למנהיגות טובה יותר וראויה יותר בעתיד אלא תחזק, באופן משמעותי את ירושלים בירת ישראל.
גם הניסיון לקדם במהלך הוועידה יוזמה מרתקת ושאפתנית לאסוף, לתרגם, ולהעלות לרשת האינטרנט את אוצר התרבות היהודית ולהקים "ארון הספרים היהודי" מקוון נגיש לכל ראוי לציון. מדובר בפרויקט היסטורי, רב-ממדים שיוכל לחבר את המחר הישראלי והיהודי עם המורשת והעבר. להפוך את המורשת העשירה שלנו למובנת ונגישה לכולם.
הוועידה נתנה למדינת ישראל, לעם היהודי ולעולם כולו כיוונים חדשים, התחלות חדשות ואופקים חדשים. היא הייתה הגירוי האינטלקטואלי הגדול ביותר בימינו.
ועידת הנשיא החזירה לעם היהודי, לישראל ולירושלים את מרכזיותם בעולם בניצול המוח, התבונה וההיגיון האנושים לתועלת הכלל. היא הפכה את התפיסה הבסיסית של היהדות ל"תיקון עולם" מאמירה לממשות.
