"נוכח המצב" יצאה לה שרת החוץ ומ"מ ראש הממשלה ציפי לבני אל התקשורת ואל הציבור ובפיה הבשורה: לאור הנסיבות שהשתנו על מפלגת קדימה להיערך בהקדם לקיום פריימריז בהן יבחר מועמד המפלגה לראשות הממשלה [הרי ראש הממשלה הנכחי לא ימשיך בתפקידו זמן רב].
ועוד בשורה: על קדימה להתחיל ולהיערך לבחירות, שהרי כלל לא ברור אם יהיה בכוחה להרכיב ממשלה לאחר שאולמרט יסתלק.
ציפי לבני הוסיפה עוד מספר אמירות חשובות: לא מקובלת עליה האמירה שהושמעה בימים האחרונים כאילו רבים במערכת הפוליטית פעלו לגייס תרומות וכספים בסגנון דומה לזה בו מואשם כעת ראש הממשלה. לא נכון, מחתה לבני. לא כולם כאלה. עוד דיברה על ערכים ונורמות שהחברה הישראלית צריכה להיצמד אליהן. נורמות של הגינות ושמירה על החוק.
מ"מ ראש הממשלה אמרה את מה שצריך לומר ואת מה שציפו ממנה לומר. נכון, לקח לה זמן להשמיע את הדברים, וגם העיתוי חשוב. במקרה שלפנינו המתינה שרת החוץ. היא חיכתה ושתקה עד שאהוד ברק אמר דברים ברוח דומה יום קודם.
אבל עם כל הכבוד לעיתוי, שיש לו משמעות בעולם הפוליטי, זה לא הדבר החשוב ביותר. לרשותה של ציפי לבני יש נכס הרבה יותר חשוב. ציפי לבני מביאה לשורת ההנהגה הישראלית יושרה ונורמות של התנהגות נקייה ושומרת חוק - כך קובעים תומכיה, מקורביה. זה גם נכון. זה גם חשוב. אם זה מספיק - זה נושא שיעמוד לדיון במערכת הבחירות.
אבל, מן הדיווחים הנרחבים שפורסמו בהמשך להודעתה האחרונה של השרה לבני עולה עניין מטריד. לא מה שדווח אלא מה שלא דווח וכנראה גם לא התרחש.
ציפי לבני השמיעה את עמדתה לא בהיסח הדעת ולא בשליפה. היא קיימה התייעצויות מה בדיוק לומר ומתי. כל מילה וכל צעד בהקשר הזה היו מחושבים. בצדק. הודעתה האחרונה הייתה בעלת משמעות. אז איך לא ביקשה פגישה אישית עם ראש הממשלה, על-מנת להודיע לו על כוונתה לצאת בהודעה לציבור על הצורך להיערך להחלפתו?
אהוד ברק, כך פורסם, לאחר שסיים את סבב התייעצויותיו ביקש פגישה עם אולמרט על-מנת למסור לו מראש מה יודיע. נכון, אולמרט שוודאי ניחש מה מתכוון ברק לומר, נתן לו להמתין 45 דקות, ובפתח שיחתם אמר לו בעוקצנות, קראתי בתקשורת מה בכוונתך לומר לי. אבל בסיכומו של דבר שמע באופן אישי מברק, שר הביטחון שלו ושותפו הקואליציוני המרכזי, מה בכוונתו להודיע. בלי להיות נוכח בשיחה אפשר לקבוע שהיא לא הייתה שיחת רעים נעימה.
בחזרה לציפי לבני. היא אינה שרה "רגילה". היא מכהנת כשרת חוץ ומ"מ ראש הממשלה. מדוע בחרה שלא למסור לו באופן אישי על ההחלטה שהגיעה אליה ועל הודעתה המתוכננת. האם פחדה? האם נרתעה משזכרה את שהתרחש בשיחה קודמה שלה עם אולמרט לאחר פרסום דוח הביניים של ועדת וינוגרד? אז נכנסה לשיחה בהחלטה לתבוע מאולמרט להתפטר. היא יצאה מהשיחה למסיבת עיתונאים בה השמיעה דברים הרבה פחות נחרצים. עכשיו החליטה לחסוך מעצמה את המעמד. שאולמרט ישמע את קריאתה להחליפו דרך התקשורת.
יתכן ויהיו מי שיאמרו כי כל זה הוא עניין שולי. אולי. אבל לא מדובר בנימוסים בלבד. יש כאן עניין של תרבות פוליטית. ברור שלגופו של עניין עמדתה של לבני לא הייתה צריכה להשתנות גם אם הייתה מקיימת שיחה מקדימה עם אולמרט. אבל לבני צריכה להפנים, ולו רק בשם הנורמות המוסריות והנקיות שהיא מאמצת, כי במעמדה אין היא יכולה למסור הודעות כאלה בלא להישיר קודם כל מבט לעיני בעל התפקיד שאליו היא מתייחסת.