השבוע נחשפו חברי הכנסת לדרכים החדשניות שבהן מנצלים סוחרי נשים וסרסורים, את פלאי טכנולוגיית האינטרנט. במהלך הדיון בהצעת חוק לאיסור הפעלת בתי בושת באינטרנט, המאבק מול מנצלי הנשים כנראה לעולם לא יגמר בהסכם הפסקת אש.
במהלך הדיון שקיימה ועדת הכנסת למאבק בסחר בנשים בראשותה של ח"כ גלאון, ניסו משפטנים ופעילי ציבור לבדוק כיצד ניתן למנוע, אם בכלל, את השימוש באמצעי האינטרנטי למטרות שיווק ותיווך עסקות בגופן של נשים. בקיצור- זנות וסחר בנשים בסייבר.
רוני אלוני סדובניק, משפטנית המתמחה בנושא סחר בנשים ודיני מסחר באינטרנט, אומרת: "הצגנו בפני הוועדה סוגים שונים של ניצול נשים לזנות באינטרנט, החל ממשחקי "קנה לך שפחת מין", משחקים בהם הגבר יכול לבנות ולעצב כרצונות דמות אישה אותה הוא יכול לאנוס, להשפיל ואף לרצוח, עובר באתרים המציגים תמונות של זונות ומספרי טלפון, ועד הדבר החדש הקורה היום בעולם, בתי זונות אמיתיים, מפוארים מאוד, המציעים שירותי מין בחינם לגברים המסכימים כי האקט המיני יצולם און-ליין וישודר באינטרנט. הכסף הגדול בא כמובן ממיליוני סוטים המשלמים בכדי לצפות בגבר האונס אישה אומללה שחייה דרדרו אותה לזנות".
כאשר מדובר בשימוש ברשת האינטרנט לצורך סחר בנשים ונערות לזנות- המצב בישראל חמור מאוד. הלקוח הפוטנציאלי יושב מול המחשב ויכול לגשת בדרך המלך - דרך מנועי החיפוש המוכרים לנו, למצוא בקלות מדאיגה בתי בושת וירטואליים משרדי תיווך סרסרות גם בארץ וגם בחו"ל.
יתרון האינטרנט בשיווק הפלילי של קורבנות סחר נמצא בטכנולוגיה המאפשרת קישורי קישורים המובילים זה אל זה במהירות מפחידה והיישר לאתרים בינלאומיים בכל מדינה כולל ילדים וילדות המוצעים לזנות ופדופיליה.
אין פיקוח
בעולם הסייבר אין שום פיקוח על אתרי זנות המשווקים גם קורבנות סחר. המצלמות המראות ללקוח את ה"סחורה" ממוקמות במקומות מחבוא ובדרך כלל לא ניתן כלל להבחין בין קורבן סחר לנשים מנוצלות לזנות.
בשרשרת המזון הכלכלית הזאת, מרוויחים כמה גורמי משנה סכומי עתק- וזאת לפני שהגענו לחישובי הכנסות בית הבושת המקוון עצמו:
בעליו של מנוע החיפוש הישראלי מרוויח מהלינקים והלידים, מהפרסומות, ספקי התשתיות האינטרנטיות נטוויז'ן וכד'... וחברות פרסום ושיווק באינטרנט נשענות על הביקושים ומרוויחות סכומי עתק מפרסום מסחרי.
ניתן לחלק את האתרים לשתי כיתות שונות: הראשונה, אתרי קהילות סקס המציגים תמונות, סרטונים, אביזרי מין ואף פרסום שרותי מתן זנות. השנייה, אתרים אשר בפועל משמשים בתי בושת וריטואלים ומשרדי תיווך מקוונים.
המחוקק-למצער-מתיר פרסום שרותי מין במגבלות מסוימות, משל מדובר בתעשיה נורמטיבית או מצרך מובן מאליו.
בעליהן של החברות המפעילות אתרי אינטרנט, פורטלים, מנועי חיפוש וחברות פרסום בסייבר הן בדיוק כמו בעלי חברות האינטרנט, בעלי החברות הסלולריות- כולם עוברים עברה של סרסרות לזנות ואף עבירות חמורות נוספות ובכללן חשד לסחר בנשים. מדינת ישראל נמצאת כיום תחת איום השתלטותם של ארגוני פשע בינלאומי מאורגן, "בשנת 2003 חל מפנה מדאיג קצב התפתחות הפשע המאורגן... אחד התחומים הבולטים שבהם קיימת מעורבות היא... עבירות סחר בנשים... היקף הפשע המאורגן בישראל וחומרתו עלולים להפוך בתוך כמה שנים לבעיה אסטרטגית חמורה ובעלת השפעה מכרעת על מבנה השלטון, על הדמוקרטיה, על איכות החיים ועל יציבות המשק".
בעלי חברות האינטרנט כמו גם אמצעי תקשורת אחרים, אינם יכולים לקחת חלק בהתבססות פעילות הפשע המאורגן בישראל, משום שבכך הם הופכים לחלק אינטגראלי מארגון מתומן זרועות זה.