רעידת האדמה ההרסנית, הצפויה על-פי התחזיות בצפון הארץ, היא, אמנם, "כוח עליון", שמטבע הדברים אין לנו, בני-אנוש, שליטה עליה, אלא שעם זאת ניתן, בהחלט, להיערך לקראתה מבעוד מועד ולצמצם בכך את נזקיה.
הדברים אמורים במדינה מתוקנת ונאורה. לא בישראל, שבה מחדל שאננות הבנייה הוא רק אחד ממחדלים רבים אחרים.
על-פי התחזית הצפויה, עלולה הרעידה, בעוצמה של 6 בסולם ריכטר, לפקוד את דרום-לבנון ולהגיע גם לצפון הארץ. וכבר היו דברים מעולם: בשנת 1837 פקד את צפת רעש קטלני, בעוצמה של 6.5 בסולם ריכטר, שבו, מלבד ההרס הטוטאלי, ניספו גם 6,000 איש – שני-שלישים מתושבי המקום.
במדינה נאורה, שבה קיימת בנייה מאסיבית, תחת פיקוח השלטונות, לא אמור רעש בעוצמה כזו להיות בכלל קטלני. בישראל, שבה אין הקפדה יתרה על איכות הבנייה, עלול אפילו רעש כזה לגרום לאסונות רבים בנפש, כשבניינים, שנבנו על יסודות לא-מוצקים, עם בניית-ביניים דלילה, יקרסו כמגדל-קלפים.
למרבה הצער, מרבית האוכלוסיה בארץ מתגוררת בבניינים ישנים, שאינם עונים על התקן הדרוש. ברבים מהם, בעיקר באזור המרכז, יש אפילו רבי-קומות, שחלק גדול מחזיתם משולב, בשל צווי האופנה, ב... זכוכית. מדובר בעיקר בבנייני משרדים, שבכל אחד מהם מרוכזים מאות עובדים, אך גם בבתי-מגורים - מתכון טוב מאין כמוהו לקריסה. ואלה יהיו, מן הסתם, הראשונים לטעום את טעם המכה האנושה.
ברעידות האדמה, הקלות יחסית, שפקדו בשנים האחרונות את הארץ, נתפסנו תמיד בלתי-מוגנים. הן הוכיחו בעליל שאין שום הוראות, המבהירות את מה שיש לעשות במקרה של רעש-אדמה.
שוד ושבר
מעבר לתחזית הקודרת האחרונה, הרי שעל-פי תחזיות הסיסמולוגים, אמור, בכל מקרה, לפקוד את הארץ רעש קטלני במרוצת 50 השנים הקרובות. התחזית מבוססת על ההיסטוריה של האזור שבו אנו חיים, והמצוי במערכת השבר האפריקנית - מערכת המייצרת רעידות-אדמה חזקות.
כל המומחים סבורים כי קשה יהיה להימלט מן הרעש הצפוי. צפויים בו בין 5,000 ל-12,000 הרוגים, בין 11 ל-22 אלף פצועים קשה, ונזק של 10-50 מיליארד דולר.
הסיסמולוגים יודעים להצביע על ארבעה גורמים שמשפיעים על תוצאות רעידת האדמה: עוצמת הרעש, קירבת המבנה למוקד הרעש, איכות המבנים והתשתיות שלהם. על-פי התרחישים שנעשו, ברור שאם, למשל, תתרחש רעידה חזקה בים המלח - ניתן יהיה לצפות לנזקים גם בתל אביב.
משום מה נוטים בארץ להסתיר את הנתונים על תרחישים מבהילים כאלה, בין השאר כדי לא להכניס את התושבים לפאניקה. אבל את האמת אין להעלים: רוב האוכלוסיה בארץ עדיין מתגוררת בבתים ישנים, שנבנו ללא שום התחייבות לסכנה של רעידות-אדמה. בתל אביב, למשל, מרבית הבניינים הם בעלי סיכוי גבוה להיפגע וקרוס, פשוט משום שנבנו על-פי שיטות-בנייה מיושנות. באיזורים אחרים - במיוחד באזור המרכז - המצב אינו שפיר יותר.
מומחי הססמולוגיה משוכנעים כי רעידת-אדמה, כמו זו הצפויה בצפון, עלולה לגרום בישראל מלבד להרס, גם לקורבנות רבים בנפש. זו גם הסיבה לכך שמשרד הבריאות נערך מבעוד מועד לתחזית האימים שלו ועל כן גם מכין את בתי החולים לקראת הצפוי. למרבה הצער זה המעט שעדיין ניתן לעשות. באשר לבנייה הרעועה כבר איחרנו ממילא את הרכבת.
המדינה מתנערת
לא פחות מצערת העובדה שהמדינה כלל אינה מוכנה לפצות את אזרחיה על נזקי רעידת-אדמה. כבר מזמן היא הסירה מעליה את האחריות לתשלום עבור נזקים כאלה, בעוד שהיא נוטלת דווקא אחריות על נזקי רכוש ממלחמה ועל נזקי חקלאים בעת אסון-טבע.
ניתן, כמובן, לנסות ולתבוע את המדינה, כמו גם את הרשויות המקומיות, מכוח דיני הנזיקין, וזאת במקרה שבניין חדש נבנה שלא על-פי התקן, או כשמדובר במבנה ישן שלא הוקשה די צרכו. אלא שתביעה כזו מסובכת למדי. היא תלויה באפשרות להוכיח, באמצעות מומחים, שהרשויות אכן גילו רשלנות, כאשר לא פיקחו כראוי על הקבלנים.
ביטוחים פרטיים לנזקי-גוף ומוות מכסים, אומנם, גם אירועים של רעידות-אדמה, בתנאי שאכן מתמלאים תנאי הפוליסה, כמו, למשל, שהמבוטח איבד את כושרו לעבודה, או שנותרה לו נכות לצמיתות. אחריות חברות הביטוח לנזקי-רכוש, כתוצאה מרעידת-אדמה, נקבעת רק על-פי היקפה של הפוליסה הספציפית שנרכשה. ובאשר לדירות, קיימת פוליסה תקנית, שהוכתבה לחברות הביטוח על-ידי המפקח עליהן. מכל מקום, פוליסת הדירה חייבת לכסות סיכון של רעידת-אדמה, אלא אם כן המבוטח התנער ממנו. ובאשר לרכב - אין הפוליסה התקנית מכסה, בכל מקרה, רעידות-אדמה.
אבל, בסך-הכל, חוגגות חברות הביטוח ובגדול על גבם של המבוטחים. עבור ביטוח נגד רעידת-אדמה הן גובות סכומים גבוהים, כשהסיכוי להתרחשותה היה עד כה נמוך למדי. אבל כשיגיע, חלילה, רגע התשלום עבור הנזק - הפיצוי ממילא לא יהיה בערכו המלא, מה גם שבהנחה כי מדובר ברעידת-אדמה קטלנית - קשה להניח כי ייוותר בכלל מישהו שיוכל לשלם עבור הנזק.
