לא, אהוד אולמרט איננו אשם. בשום פנים ואופן אין להאשימו גם בזה. לא אותו ולא את הממשלה. כוונתנו לכשלון הצורב, לכל אורך החזית, של ספורטאי ישראל בבייג'ין. לאחר שכבר התרגלנו לקבל כמה פרורי-מדליות באולימפיאדות קודמות, הנה - נכון לרגע כתיבת שורות אלה - הנבחרת הגדולה ביותר במספר משתתפיה ששיגרה ישראל אי פעם למשחקי העמים, תחזור הביתה אולי עם איזה ארד אחד בלבד.
העסקנים הנהנתנים הרבים שנתלוו למשלחת כבר החלו במסע תירוצים. הספורטאים יחזרו ויתנצלו, והמילים היפות כי ההכנות לאולימפיאדה הבאה בעוד ארבע שנים, בלונדון, יחלו ללא שהות - ספק אם יהיה להן כיסוי. דברי הפרשנות ילעסו עד לזרא.
אז בזה באמת הממשלה אינה אשמה, אם כי יהיו מי שיחלקו על כך, יצביעו למשל על שר הספורט שלנו ש"חגג" שבועיים בבייג'ין, כשהוא רואה מדינות קטנות בהרבה מישראל, במספר אוכלוסיהן, גורפות מדליות וכבוד לאומי. הממשלה אינה אשמה ישירות בכישלון-בייג'ין, אבל מה לעשות וכישלון זה מצטרף למסכת כשלונות בכל תחום שהיא נגעה בו, ובהם תיזכר לעד ממשלת אולמרט?
נותרו כחודשיים עד שאהוד אולמרט יפנה כסאו, אבל המורשת שהוא מותיר אחריו צריכה להדאיג כל מי שחרד לעתיד המדינה. דשו כבר הרבה בכשלון מלחמת לבנון השנייה, בתחושת הנצחון שהוקנתה לחיזבאללה, ביריקה בפרצופנו עם החזרת שני החיילים החטופים, וכמובן בחשדות בשחיתות שעליהם נחקר ראש הממשלה זה כבר שבועות רבים. ומשפט הירשזון אמרנו?
כל אלה - אי-כבודם במקומם מונח. הם נחלת העבר, יהיו קשורים לעד בשמו של מי שיהיה בקרוב ח"כ מן השורה ולא עוד ראש ממשלה. המבט מופנה לעתיד, להתנסויות הלא-פשוטות שבפניהם ניצבת המדינה. אנחנו יודעים כבר עתה מה תעשה וכיצד תנהיג קדימה, אם תיוותר מפלגת השלטון בשנים הבאות.
מהלכי בוסר
אהוד אולמרט בהתנהלותו המדינית בימים האחרונים, מאז הודיע כי לא יתמודד בפריימריז באמצע החודש הבא, משאיר אחריו מהלכי בוסר, שהוא מנסה בחופזה לקדם דווקא עתה. חלק מהדברים הם רשמיים, חלקם בגדר שמועה. כך או כך - המורשת הזאת צריכה להמריץ כל אזרח לאומי ואחראי לעשות הכל, כדי שמפלגת השמאל קדימה, על שלל אישיה יוצאי הליכוד והעבודה, תהיה בקרוב לאפיזודה שתתגמד על המפה הפוליטית.
שימו נא לב על אלו ויתורים דובר במגעים המדיניים שניהלה מפלגת השלטון העכשווית עם האמריקנים והפלשתינים: נסיגה מהרוב המכריע של שטחי יו"ש, חיסול ההתיישבות, שתי מדינות לשני עמים, ירידה מן הגולן לחוף הכנרת, חלוקת ירושלים, מימוש "זכות שיבה" לכמה רבבות פליטים, שיחרור מהכלא של אסירים פוליטיים ורצחניים ועוד.
איש משרי קדימה, איש מראשיה ומחבריה בכנסת, לא קם למחות, לא התפטר, לא קרא תיגר על ראש הממשלה "הצולע", שאינו מפסיק להעלות רעיונות "יצירתיים", כדי לרצות את בן דמותו מהצד הפלשתיני, אבו מאזן, וזאת עם דמדומי שלטונם של השניים.
ולכן, צריך הדבר להיות ברור לכל: הסכנות לא יחלפו בחלוף שלטונו של אולמרט. הסכנות יהיו כשהיו ואף יחמירו בין אם תירש אותו ציפי לבני ובין אם שאול מופז, בין אם יהיה זה מאיר שטרית ובין אם אבי דיכטר. אחד מהם אכן צפוי לנצח בבחירות הפנימיות בקדימה, אסור שהוא או היא ינצחו גם בבחירות הכלליות שמועדן קרב והולך.
קדימה שמזוהה עם שחיתות והשחתה, היא גם המפלגה שמזוהה עם תבוסתנות ונסיגה כמעט בכל תחום שנגעה בו, כולל התחום הכלכלי-חברתי. זוהי המפלגה שאחראית להידרדרות במעמדה הבינלאומי של ישראל, לאווירת הייאוש שאופפת את אזרחי המדינה, לירידה בעלייה ולעלייה בירידה. ולכן, יש לעשות הכל כדי שתצטמק ותתמזער, תלך לאופוזיציה עד להיעלמותה הסופית.
"נו, ואז מי יבוא במקומם?" -זו השאלה המנסרת בחלל האוויר הפוליטי, בשיחות סלון ובלהג שפתיים בפינות רחוב. לאמור, בעיני רבים בציבור שסולדים מקדימה ורוצים בנפילתה, גם מנהיגי המפלגות האחרות הטוענות לכתר, אינם טובים בהרבה. לאלה נשיב: די בכשלונות שהמיט על ישראל השלטון הנוכחי, די בהצהרת הכוונות המדינית של מפלגת שרון-אולמרט, כפי שנתחוורו בימים האחרונים, כדי להחליט ולהכריע: רק לא קדימה!
ישחקו לפנינו עוד כחודש ימים ציפי ושאול, מאיר ודיכטר משחקי פריימריז ומנהיגות, ימשיכו להשתעשע באשליות ולספק כותרות עד להכרעה הפנימית - ואולם אסור פוליטית שמי מביניהם שייבחר לראשות המפלגה-לא-מפלגה, יהיה גם ראש הממשלה הבא. אין לתת לקדימה, בראשות זה או זו, להוסיף ולדרדר מטה במדרון את המדינה.