יצחק בן-ישראל, פרופסור, אלוף, מקדימה, פתח חרצובות לשונו ואמר ששר הביטחון ברק הוא שר הביטחון הגרוע ביותר מאז ומעולם. ומדוע? כי איבד את התעוזה הדרושה, ואף התנגד להפצצת המתקן החשוד כגרעיני בסוריה. לעומתו, אומר מתן וילנאי, גם הוא אלוף, גם הוא פוליטיקאי ממפלגת ה"אבודה", יש הסכמה כללית שברק הוא שר ביטחון מצוין, הטוב ביותר שהיה לישראל, והראיה, יש שקט מסביב לרצועת עזה.
שניהם צודקים כמובן. ברק הוא גם הטוב ביותר וגם הגרוע ביותר, תלוי במשך התצפית. אם בטווח הקצר מדובר, השגת שקט זמני, ברק הוא שר הביטחון הטוב ביותר. המדיניות של שב ואל תעשה, ניתוק מגע, הימנעות מכל התמודדות, היא דרכו מאז היה לפוליטיקאי. (במדינתנו הקטנטונת כל קצין מעל סגן-אלוף חייב את קידומו לפוליטיקה לא פחות מאשר כישורים). כך למד ממורו ורבו פרס אשר התנגד להפצצת הכור העירקי גם כאשר ידע אל-נכון כי מן הכור הזה תצא פצצה. כראש ממשלה שיכלל ברק את התכונה של הימנעות מהתמודדות עם בעיות אמיתיות למדרגה של אמנות, הוביל את המנוסה מלבנון, ובהמשך את המנוסה מן האחריות של ראש ממשלה. עכשיו שיש לו בית נאה אישה חדשה ועדנה מחודשת שב לנוסחה המצליחה של דבר מעט ועשה עוד פחות, ובכך הוא אכן מצוין, על-פי השקט ברצועה.
ברק הוא גם הגרוע ביותר, מכיוון שאין לו את התובנה הבסיסית של המזרח התיכון. המושג גבול-שלום איננו קיים. הסיכוי שגבול יהפוך פניו משקט למלחמה הוא ביחס ישר לחולשה ולרפיסות של ישראל. לא אני אמרתי זאת. נאסראללה אמר זאת. על כן כל הימנעות מהתמודדות מול הג'יהאד מבטיחה את ההתקפה הבאה. על כן כל הבטחה עתידית של מסירת שטח לפולש הערבי מדרבנת אותו להכין את המתקפה הבאה. כל הודאה בחוסר היכולת להשיג הכרעה צבאית, ביטויים כגון ה"ביצה הלבנונית" ו"שקיעה ברצועת עזה", ו"פינוי-פיצוי" מדרבנות את הג'יהאד להוביל מלחמה קשה יותר. לכן ברק הוא שר הביטחון הגרוע ביותר.
לא משנה מי שר הביטחון של מדינת ישראל, ברק, פרץ, או זהבה גלאון. כל עוד התפיסה של חבלי ארץ ישראל כערימה של קלפי מיקוח (ואני מצטט כאן את פרס) היא המנחה, לא ייכון שלום, ותימשך המלחמה. בבחירות הבאות תעמוד בפני העם הברירה הפשוטה, האם הוא בעד מדיניות של חלוקת הארץ, או מדיניות של איחוד הארץ תחת שלטון יהודי. האם המשך השלטון הצבאי, או הטלת מרות אזרחית. האם השתוללות של הטרור, עם או בלי תעודת זהות כחולה, או דיכוי הטרור והגשמת הציונות. זה המבחן האמיתי של שר ביטחון בישראל, בלי קשר למוצאו, מינו, או שיוכו המפלגתי.
