המיתוס האמריקני מספר כי מלחמת האזרחים החלה בגין עבדות השחורים, סיבה נאצלת לכל הדעות אך כנראה שאינה תואמת את ההיסטוריה. בחוגי הכלכלה עובר "הסיפור האמיתי" מפה לאוזן: הצפון המתועש רצה להפוך את ארה"ב למשק סגור (ללא יבוא ויצוא) על-מנת שיוכל למכור את תוצרתו במחיר גבוה יותר ממוצרי היבוא מאנגליה שהייתה המעצמה התעשייתית של התקופה ויוכל לקנות את מוצרי החקלאות של הדרום במחיר נמוך מהמחיר אותו שילמה אנגליה עבור מוצרים אלה.
מובן שדבר זה היה פוגע אנושות בכלכלת הדרום ומדינות הדרום החליטו לפרוש מהאיחוד. מדינות הצפון אומנם ניצחו במלחמה אך כבר במהלכה היה ברור כי מדינות הדרום נהרסו עד היסוד ויהיה צורך לשקמן. במצב זה היה ברור כי לא ניתן יותר לדבר על סגירת המשק האמריקני ולכן ניתנה "סיבה חלופית" למלחמה, שחרור השחורים. איני יודע איזו מהסיבות היא הסיבה לפרוץ אותה מלחמה אך לי נראית הסיבה הכלכלית כהגיונית יותר.
הסיבה שבשלה נזכרתי בסיפור זה הינה הדמוניזציה שעוברים המתנחלים בתקשורת לעומת הסלחנות שזו מפגינה כלפי מתפרעי נעלין. המתנחלים עומדים אובדי עצות ולא מבינים מדוע מה שמותר בנעלין אסור בחברון. הם מעולם לא קלטו ששם המשחק אינו אידיאולוגיה, ניצחון בבחירות או צדק, שם המשחק הוא כסף, והרבה כסף. האם מישהו חושב כי היו נחתמים הסכמים המוותרים על חלקים מיו"ש לו היו לאחים עופר, משפחת מוזס ושאר האוליגרכים הישראלים אינטרסים כלכליים ביו"ש?
המתנחלים לא הצליחו ואולי לא רצו להפוך את האוליגרכים לאוליגרכים שלהם. יתרה מכך, הם בנו מערכת חברתית המציעה אוליגרכיה חלופית (שאינה מבוססת על ממון) וכמו שידוע לכל מי שקרא את ספרו האלמותי של ג'ורג' אורוול 1984, הדבר המסוכן ביותר עבור אוליגרכיה הינה אוליגרכיה חלופית. במעשה זה הפכו עצמם המתנחלים ל'אויב הציבור' מספר אחת מבחינתם של אלה השולטים למעשה במדינה.
לא יפלא איפה שאמצעי התקשורת הנשלטים בידי אותם בעלי ממון עושים דמוניזציה למתנחלים. אלה בתורם נוקטים שוב בטקטיקה שגויה ונכנסים למגננה. במקום זאת יכולים המתנחלים לנקוט בשתי דרכים חלופיות: האחת,האלימה (והבהחלט לא מומלצת מבחינתי) האומרת כי יש להפיל את האוליגרכיה הקיימת בכוח. השנייה, טקטיקה של שיתוף. להוריד פרופיל אידיאולוגי ולהעלות פרופיל כלכלי. ברגע שהאוליגרכיה הישראלית תריח את ריח הכסף היא תסתער כמו חיה מורעבת ולא תותיר פירור. כל מה שצריך זה קצת חזון ומוכנות ללכת בדרך שונה ואלה דברים שכנראה חסרים למתיישבי יו"ש.
לו ילכו המתנחלים בדרך זו הם יגלו כי נפתרת עבורם בעיה נוספת. בעיית אי מוכנותם של החילונים לגור מעבר לקו הירוק. בניגוד לדעה הרווחת לא סכנת הפיגועים מרחיקה את החילונים מיו"ש שכן זו מתקזזת עם כמות תאונות הדרכים הגבוהה יותר באזור המרכז. מה שמרחיק את החילונים הוא המחסור בתעסוקה. לכן על ראשי המתנחלים להחליט כבר עכשיו על תוכנית חומש במסגרתה יופנו כל התקציבים הפנויים (כולל אלה המופנים להקמת מאחזים חדשים) לצורך יצירת מקומות תעסוקה, במקום קמפיין "הסיפור של כל יהודי" יש לשכור איש כלכלה בכיר אשר יתווה את הדרך וינהל חברה כלכלית אשר תכליתה פיתוח תעסוקתי ביו"ש. כי 50,000 מקומות תעסוקה נוספים ביו"ש בתוך חמש שנים אינם בשמיים והם אלה שיביאו את החילונים.