שוב, מתעורר לו הישראלי המנומנם והעייף למערכת בחירות סוערת, מפירות ביאושיה של הביצה הפוליטית הגועשת, ושוב, כימים מקדם, עוד בטרם הידהדה יריית פתיחה רצינית של המסע הלז, מסע ההפחדה כבר בעיצומו. שוב, הם מפחידים.
רק יממה חלפה לאחר כשלונה להרכיב ממשלה (לאחר בחירתה לתפקיד הנפלא, 'יו"ר קדימה') וכבר נרתמה הגברת ציפורה לבני להלך אימים על העם הישן בציון ולהסביר לו, בראיון לקול ישראל, כי עליו יהיה מוטל לבחור בין ממשלה שתוביל להידברות ולמו"מ שמום ובכך תושיב אותנו בחיקה החמים של הקהילייה הבינלאומית, לבין ממשל שיוביל למבוי סתום ולדריכה במקום, ובעקבות כך לדעת קהל בינלאומית עויינת לישראל ואף לנידוי וחרמות עולמיים שכאלה.
תני לי לספר לך גב' לבני, האזרח הישראלי הממוצע לא רק שכבר מזמן הוא מרגיש שממשלתו הגיעה למבוי סתום, לא רק שכבר לפני שנים הוא חש 'דריכה במקום', היום, לאחר כהונת הממשלות שבהן היית חברה מרכזית ומשפיעה, הוא עוד מתגעגע לדריכה במקום, כי היום, ישראל שלך נמצאת בנסיגה, ברוורס, בקיפול זנב.
תוכנית ההינתקות החד-צדדית שהיית ממוביליה תרמה תרומה אחת ויחידה, שנתרמה לחמאס, מעבר לחוסן שהיא העניקה לו היא תרמה עבורו עוד מאגר עצום של מאות אלפי ישראלים שיוכלו להתכסות במעטה הטילים החמים שלו, מלחמת לבנון שהיית בין מנהליה כתשה את החוסן הלאומי ופוררה את כוח ההרתעה, המו"מ המייגע שאת מנהלת זה עידנים עם אחד, בובה, הנושא בתואר הכה מכובד אך בהחלט בלתי מחייב, 'יו"ר הרשות', אפילו למבוי סתום הוא לא הוביל, לכלום הוא לא הוביל, לא מוביל ולא יוביל, ככה זה כשאת מנהלת משא-ומתן על נדל"ן מאחד שבקושי אורז הוא יכול למכור לך.
מסע הפחדה ואיומים
לא בכדי, הישראלי כבר מעורב הרבה פחות בכל הקורה למדינתו. לא לחינם שיעורי ההצבעה הולכים וקטנים. לא לחינם הישראלי רחוק מלגלות מעורבות פעילה בחיים הפוליטיים. את ושותפייך בממשל ובתקשורת גרמתם לו להרגיש חסר תקווה, להרגיש שהוא 'דורך במקום', נסוג לאחור כשבאופק לא נראית דרך לצאת מאותו סכסוך מזוין ומעוות שהוא נוטל בו חלק.
ובכל זאת, את גבירתי, לא הראשונה ולא האחרונה במסע ההפחדה הזה, דפדפי נא בדפי העיתונות המצהיבה וראי איך אותן הפחדות, אותם איומים, חזרו וחוזרים על עצמם עוד מימי טרום היבחרו של בגין ועד לבחירתו בפעם הראשונה של שרון.
על אותו אריק שרון שהפך לסמל מפלגתך, קראי את נבואות הזעם שהופיעו בעמוד הראשון ביום הראשון להיבחרו בדפי העיתונים של המדינה, על החרם והזעם הבינלאומי שיקיפו את ישראל מכל עבר, ותראי כי השיטה אותה שיטה, גם אז הופחד העם מחרם בינלאומי, מסיכסוך עם האמריקנים, מיחסים עויינים עם ג'ורג' בוש, אם כי כמובן שלאחר שהאחרון התגלה כידיד מובהק של שרון ושל האינטרס הישראלי בכלל, או אז, רק אז, העזה העיתונות לצאת אף נגד האמריקנים, שעד אז היו כלי חשוב ומאיים בידי השמאל, ולגנות את מדיניותו של בוש, זו שעד אז הוזהרנו מלצאת נגדה.
בעתת נתניהו
אך בכל זאת בין שלל מעשי ההפחדה הללו ישנו מקום מיוחד במינו השמור לפרקי ההפחדה מבנימין נתניהו. עתה, לקראת הבחירות הקרבות אנו עדים להעלאה באוב של אותו מסע הפחדה ושיסוי שיילך ויחמיר, יילך ויחפיר, ככל שביבי יילך ויסתמן כמנצח וכמנהיג הבא.
כי אם נגד סתם מנהיג מהימין עורכת הגווארדיה השלטת מסע הפחדה ואימה, הרי שנגד מנהיגים מוצלחים מהימין, אלה שביכולתם להציג חלופה אמיתית ואלטרנטיבה לאין האונים הפוקד את ממשלות ישראל, עורכת אותה חבורה את מסע האימה וההפחדה המשוכלל המשובח והמוטרף ביותר שביכולתה להציע, אך אם לאחר מסע ההפחדה הזה שוב ייבחר בנימין נתניהו להנהגת המדינה, תהא זו סטירת לחי של העם לאותה תקשורת מאיימת ולאותה גווארדיה מפחידה, סטירת לחי שתוצאתה הבלתי נמנעת חייבת להיות ניעור מהיסוד של כל הרגלי השליטה בתקשורת הישראלית והערכה מחדש של הגורמים המנסים להשפיע באלימות מילולית ובשתלטנות על השיח הציבורי, על דרכי חשיבתו ובחירתו של הישראלי ובניגוד להשקפת עולמו.
ומילה אחת לביבי, אל, פשוט אל תיגרר למערבולת שלהם. אל תיתן להם לגרור אותך שוב לוויכוחים שיציגו אותך בעמדה שבה נוח להם להציג אותך.
לאומן בלתי פרגמטי
התקשורתנים כבר מנבאים, נבואה שהם מקווים שתגשים את עצמה, שבמערכת הבחירות הזאת הנושא המרכזי שתדחוף יהיה אחדות ירושלים או שאר התנגדויות שיעלו בחיי המו"מ שמום עם הפלשתינים, אנא ממך, אל תיגרר לשם. עזוב את ירושלים.
מי שאחדות ירושלים חשובה לו יצביע בכל מקרה לך או לגוש הימין שיתמוך בך, לא לחינם העלתה ציפי לבני פתאום את נושא ירושלים לסדר היום אלא בכדי שאתה תקפוץ על העגלה הנגדית ואו אז יוכלו שוב לצייר את פניך כלאומן בלתי פרגמטי ובלתי ריאלי עבורם ועבור דפוס האישיות ששנים הם מנסים ליצוק לתוכו את הישראלי, אל תיתן להם את התענוג הזה.
לא את הישראלי האידיאולוגי, הציוני, אתה צריך לכבוש במערכת הזו. את הישראלי המבולבל, חדל האישים, זה העושה את מצוות התקשורת מלומדה, זה שהצביע ברובו בבחירות האחרונות עבור אותו אהוד אולמרט שהתקשורתנים בעם עטפו אותו אז באלף כיסויים של אהבה והערצה והוא הלך כפתי אחריהם, אך מייד אחר כך כשנגלו פניו הכל-כך מכוערות, שוב נתקף ברובו חרדה וחרטה על המעשה המטופש והמביש שבבחירת איש כזה עבור אומה כזו. אך עתה, כשמערכה חדשה בפתח, למרות הכל, שוב הוא נפול שדוד בפח שטומנים לו מובילי דעת הקהל לעת עתה, ושוב עומד להצביע לבובה חסרת פשר, חסרת יכולת, אופרטוניסטית מטבעה, רק בכדי להתחרט על בחירתו יממה לאחר שתיבחר, יממה לאחר שהוא יגלה לאן, שוב, הובילו אותו באף.
הבוידעם של הזיכרון הלאומי
אתה, בנימין נתניהו, תפקידך, להצביע עבור אותם קהי חושים, עבור כל הישראלים הרבים שבוחרים שוב ושוב בהנהגה שממנה הם מתאכזבים ומתייאשים שוב ושוב, להצביע עבורם על השיטה, לשלוף עבורם מהבוידעם של הזיכרון הלאומי את מסעי ההפחדה מחד ועטיפות האתרוג מאידך, לספר לעם הזה איך הוא ולא אחר שוכנע בידי אותה תקשורת, עם אותם קמפיינים ובאותן שיטות, להצביע לאהוד אולמרט, לא פחות! זה שללא עוררין התברר כאכזבתו ובושתו של כמעט כל ישראלי באשר הוא, זה שהאכיל במרורים את העם הזה ואת מוסדות החוק, הצדק וההיגיון שלו. ואיך שוב, באותן שיטות מובילים אותו באף לעבר בובה גברת בשינוי אדרת, ציפורה לבני.
לך תציג לעם הזה כי שוב, כמו ששוכנע להצביע עבור אולמרט הנבזה, באותן הדרכים בדיוק, הוא מולך שוב, בידי אותה גווארדיה, לבחירה בממשיכת דרכו הרעיונית, הריקה, החיוורת אך נקייה מכל וכל, לך והצג בפניהם את המציאות שהם יוצרים בעל כורחם, המציאות שהם כה מתאוננים עליה.
עצם חשיפת השיטה, הזכרתה מדי יום לישראלים, הצגת הטכניקה שלה, תפוגג מאליה את ההיפנוזה שבה ואת השפעתה המזיקה על הציבור הישראלי.
