המדינה צריכה להשקיע במקומות בהם יש לה השפעה ישירה ולא עקיפה, כלומר ב"מרחב הציבורי" בערים. הרחובות שהיו שייכים לכולנו כמרחב ציבורי, הפכו במהלך 20 השנים האחרונות לכבישים מסוכנים המיועדים רק לרכבים ממונעים. הגינות הציבוריות שתוכננו להיות ירוקות-עד הפכו לאזורי חיץ מוזנחים בין תנועת הרכבים המסוכנת ומזהמת לבין האנשים; מבני הציבור ישנים וקטנים בתוך מגרשים ענקיים ומוזנחים, הסגורים בתוך גדרות ושערים ורוב שעות היממה סגורים לכולם.
התקנים למקומות חניה - בין אם למשרדים ומסחר ובין למגורים, גבוהים מדי, ומעודדים את כולנו לנסוע ברכב פרטי ממקום למקום וכך לכל אחד מאיתנו יש מקום חניה גם בבית וגם במשרד וגם חלק חניה במרכזים המסחריים וכן הלאה. תקנים אלו גורמים לכך שלא ניתן לבנות עיר בצפיפות אורבנית מינימלית, מייקרים את מחירי הבינוי עקב ירידה לחניונים תת-קרקעיים יקרים ביותר, יוצרים כבישים רחבים לכלי רכב רבים ומובילים לזיהום אויר קשה.
בשנים האחרונות, הערים הפכו את הרחובות לכבישים. במקום מקום מפגש לאנשים הפכו למקום מפגש למכוניות. הרחובות בערים ננטשו וכך גם המסחר, והעזובה השתלטה על מרכזי הערים. מרכז העיר נעזב לטובת שכונות חדשות וכך נוצר מעגל קסמים. המוביל להגירה ממרכזי הערים לפריפריות.
הורדת כמות החנייה תביא לצמצום כלי הרכב ולאפשרות להצר את החלק ברחוב שבו נוסעות המכוניות, להרחיב את המדרכות ולעודד הולכי רגל. מעבר לעניין הבטיחותי, יש בכך הורדה משמעותית של זיהום אויר, יותר ביטחון פיזי, יותר מקום לעצים ולאנשים, לספסלים לשבת, לירק.
כל עוד יש יותר מכוניות יש יותר רעש, יותר זיהום, כבישים יותר רחבים, מדרכות יותר צרות. פחות מקום להולכי רגל. כך ברגע שהרחובות יהיו מקום יותר נעים להתהלך בהם, יהיו בהם יותר אנשים והמסחר יתעורר ואנשים ירצו לחיות ברחובות.
עם זאת, יש בעיה עם התקנות החדשות בכך שאינן מציעות שינוי משמעותי במקומות החניה למגורים. תקן חניה למגורים תואם את שטחי הדירות והוא עומד בין 1.5 ל-2 מקומות חניה ליח' דיור וזה יותר מדי, שכן זה גורם ליזמים לבזבז המון כסף על פתרונות חניה יקרים מאחר שהבניה לעומק מעלה את מחירי הדירות בצורה משמעותית, והדבר מעורר בעיות תשתית.
מדינת ישראל משקיעה מיליארדים כל שנה בסובסידיות לחברות אגד ודן ולא דורשת מהן כמעט כלום. תפקידן של אגד ודן תמורת המיליארדים הוא לשמר את המערכת המסואבת, לא יעילה, לא זמינה, לא מתאימה לצרכים שלנו. הגיע הזמן לעשות שינוי משמעותי ולהשקיע את אותם המיליארדים רק לחברות שיהיו מוכנות להתחיל בתכנון וביצוע של תחבורה ציבורית ירוקה ומקיימת.
אנשים שיצטרכו פחות רכבים יוכלו להרשות לעצמם עוד חדר. ברגע שניתן תחבורה ציבורית יעילה ונקיה בעיר נוכל להרחיב מחדש את המדרכות, לשתול בהן עצים, לתת ספסלים, להחזיר את האנשים למקום שבו הם אמורים להפגש ועסקים יפרחו וכך יחזרו לגור במרכזי הערים כי יהיו בהם יותר הזדמנויות.
פחות מקומות חניה ויותר תחבורה ציבורית ישפיע על צפיפות הערים וכך יותר אנשים ירצו להתגורר במרכזי הערים דבר שישפיע במישרין על חוזקה של הכלכלה. בנוגע לשלב המעבר, תהא זו טעות להקצות יותר מקומות מהמקסימום, כי להווה ידוע שאין דבר ארוך טווח יותר מהזמני.