מעניין כמה זמן נוכל עוד להתאפק נוכח ההתנפלות הטורקית עלינו בהקשר לאירועי עזה - עד שנחליט לאוורר את השלד הענק המרשרש וזועק בארון הטורקי.
כמיליון וחצי ארמנים, שביקשו הגדרה עצמית, נטבחו בשיטתיות ובאכזריות על-ידי העותומאנים במהלך מלחמת העולם הראשונה וגם לאחריה. היה זה ג'נוסייד על-פי כל קנה מידה.
הרפובליקה הטורקית שקמה על חורבות האימפריה העותומאנית אינה מכירה באחריות כלשהי של השלטון הטורקי או של העם הטורקי לאירועים אלה.
כעשרים מדינות הכירו עד היום בשואת הארמנים, אבל שמה של ישראל נפקד מביניהן.
כי ישראל לא רוצה להרגיז את הטורקים.
כדי כך חוששת ישראל להרגיז את השלטונות הטורקיים, עד שהיא אוסרת בעקביות ובעקשנות ציון ממלכתי כלשהו של השואה הארמנית.
כי הטורקים הרגישים הללו מנהלים גם כיום רשימות שחורות ורושמים בפנקסם מיהו זה ואיזה הוא בעולם המעז להכיר בשואת הארמנים כרצח עם ובאחריותה של טורקיה לזוועות.
ראינו את ההתנגשות המילולית בין הנשיא שמעון פרס לבין ראש ממשלת טורקיה בוועידה בדאבוס. הנשיא פרס הצדיק את הפעולה בעזה, וניסה להתגונן בפני הטורקי ולשכנעו שטורקיה לא הייתה נוהגת אחרת אילו היו יורים רקטות על איסטנבול.
אבל למה פרס לא יצא לרגע מכליו ולא הזכיר לראש הממשלה הטורקי את טבח הארמנים? אתם יודעים, כאילו בעידנא דריתחא כזה.
צחוק הגורל: כששמעון פרס היה שר החוץ הוא התראיין לעיתון טורקי, ונאמן לקו הרשמי שלנו שלא להרגיז את הטורקים, הוא אמר שהארמנים עברו טרגדיה אבל לא ג'נוסייד.
זה הזמן לעשות צדק היסטורי ולשדרג את הטרגדיה של הארמנים לדרגת ג'נוסייד.
כי גם כך כנראה שניאלץ, לפחות לזמן מה, להפסיק לגנוב ברזים.
