בימים אלה אנחנו מצויים בראשיתו של תהליך מעורר סלידה, החושף את צביעותה של התקשורת המחליפה צבעים כזיקית, כשבמקום לקלל מתחילה לברך. דוגמת התנהלותה הזכורה לשמצה כשכינתה את אריאל שרון "רוצח" כשהיה במחנה הלא נכון. אך כשעבר את הקווים והצטרף ל"מחנה השלום", הרס התיישבות מפוארת ועקר יהודים מבתיהם, הפך באחת לאתרוג יקר שיש לשמרו מכל משמר.
הוא הדין באביגדור ליברמן, העובר בימים אלה תהליך של טיהור כשכפות רגליו משכשכות כבר בנוזל הניקוי, כשהוא מאותת ללבני שהוא מוכן לעבור את הקווים ולהצטרף לממשלתה.
לבני מכשירה את השרץ, ומוכנה לשלם כל מחיר תמורת ראשות הממשלה, שוכחת שהבטיחה לנו "פוליטיקה אחרת" ותקווה חדשה, בניסיון נלעג לחקות את הנשיא ברק אובמה בארה"ב, מבוססת כבר במעמקי הביצה של הפוליטיקה הישנה.
"מבוגר ואחראי"? - לא דובים ולא יער
התקשורת, העמלה למנוע בכל מחיר את שובו של נתניהו השנוא ללשכת ראש הממשלה, לוקה לפתע באמנזיה קשה ושוכחת את הגזען, הפשיסט, יורג היידר, ז'אן מארי לה-פן, ואלכסנדר ז'רנובסקי המאיים על הדמוקרטיה הישראלית, יושבת על הגדר, ממתינה ושותקת.
ראוי לציין שהתקשורת מפרגנת לליברמן חופשה בחו"ל בשעה שכאן כולם כוססים ציפורניים. מעניין מה היו אומרים אילו בנימין נתניהו ורעייתו שרה היו מבלים בימים אלה בחו"ל.
אם יצליחו מאמציו של ליברמן (המכונה בעיתונות "המבוגר האחראי") לחבור ללבני, יהפוך הברווזון המכוער לברבור. חטאיו כשלג ילבינו גם אם ייחקר במשטרה כמו שרון בפרשת האי היווני. אך אם חלילה יחבור למחנה המוקצים, הימנים החשוכים, תעוט עליו התקשורת המאוכזבת ותקרע אותו לגזרים.
כך שעדיף לליברמן לעבור את הקווים ולהפוך מפרי באושים לאתרוג מהודר.
בגידת שרון חוזרת
למען ההגינות יש לשבח את קומץ "הצדיקים" בסדום התקשורתית הממליצים לקבל את דין הבוחר, להניח לנתניהו להקים ממשלה צרה, "ימנית קיצונית" ובשמחה לאיד לצפות למפלתה, כשהם שוכחים שהיא תהיה חלילה מפלת כולנו. מזוכיזם טבול בשנאה לביבי של "תמות נפשי עם פלשתים". כפי שכותב היום
יוסי וורטר בהארץ: "ממשלת ימין חרדים צרה תביא עליו [על נתניהו, ג.ג] את סופו הפוליטי, במהרה בימינו. זה יהיה כמו לרכוב על סוס עיוור לעבר אורווה בוערת, כשהאורווה היא ארה"ב, האיחוד האירופי ורוב הציבור הישראלי... כשביבי יהיה בוושינגטון, כאן בישראל, כל המשוגעים שיסתופפו בקואליציה שלו ישגרו לו אזהרות ואיומים לא לוותר...".
אגב, כל אלה שרוממות הדמוקרטיה בפיהם, יפי הנפש והמוכיחים בשער, מתעלמים מכך שליברמן במו"מ שלו עם ציפי לבני בוגד למעשה ברוב בוחריו שלא העלו בסיוטי הלילה שלהם שהוא עלול להצטרף לממשלת קדימה. בכך הוא הולך בדרכו של אריאל שרון שהבטיח "דין נצרים כדין תל אביב". אך לאחר שהתרווח בכס ראש הממשלה לעג לבוחריו כשאמר: "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". אמירה מגונה המייתרת למעשה את הבחירות. כך ליברמן, הרואה "מכאן", במו"מ עם לבני, את מה שלא ראה "משם".
והתקשורת, כלב השמירה של הדמוקרטיה, הפכה לכלבלב ביבים ממורטט.