בסוף מארס 2002, בעקבות רצף פיגועי התאבדות שביצעו ארגוני הטרור הפלשתינים, יצאה ישראל למבצע "חומת מגן", אשר בסיומו השתלט צה"ל על הערים הפלשתיניות בגדה. בתגובה למבצע פתח חיזבאללה בירי ארטילרי לעבר מוצבי צה"ל בגזרת הר דוב. פעילות הארגון נמשכה כשבועיים, ונבלמה רק לאחר ביקורו של כמאל חראזי, שר החוץ של אירן אז, בבירות ולאחר העברת מסרי אזהרה מצד ישראל לבירות ולדמשק באמצעות קולין פאוול, שר החוץ של ארצות הברית. מריאיון אשר העניק חסן נצראללה, מנהיג חיזבאללה, זמן קצר לאחר מכן ציין כי הארגון יזם את ההסלמה, ראשית כדי להוכיח סולידריות עם מאבק הפלשתינים; ושנית כדי לבהיר לישראל כי ביכולתו לפעול נגדה "במקרה הצורך". ראש המועצה הפוליטית של חיזבאללה אבראהים אמין אל-סיד הוסיף: "אנו יודעים בדיוק למה מצפה מאתנו הרחוב הערבי, ומה מצופה מההתנגדות בלבנון".
1
תגובת חיזבאללה למבצע "חומת מגן" עומדת בניגוד לתגובתו למבצע "עופרת יצוקה". לכאורה תגובת הארגון הייתה אמורה להיות נחרצת ותקיפה יותר. בעזה ניהל צה"ל מלחמה נגד חמאס - שותפו של חיזבאללה למחנה "ההתנגדות" ופרויקט אירני חשוב בפני עצמו. יתרה מזו, בשל מספרם הרב של האזרחים הפלשתינים ההרוגים ומראות ההרס והחורבן בעזה הייתה גם התסיסה בעולם הערבי והמוסלמי ממושכת ואינטנסיבית יותר מבעבר. אין ספק כי גם הפעם הבין חיזבאללה בדיוק מה הרחוב מצפה ממנו, ובכל זאת הייתה תגובתו של הארגון מינורית. נצראללה התייחס בכמה נאומים למבצע, אולם שלא כבעבר, דחף אחרים לפעולה: ממצרים דרש לפתוח את מעבר רפיח כדי לספק לחמאס את הציוד הנדרש להמשך הלחימה;
2 מנשיא לבנון דרש להשקיע מאמצים לכינוס פסגה ערבית; לשליטי ערב קרא להביא לפתרון המשבר, ולבסוף מהרחוב הערבי והמוסלמי דרש לפתוח ב"אנתפאדות" למען פלשתין.
3 בשני מקרים (ב-8 וב-14 בינואר) נורן שתי רקטות מלבנון לעבר ישראל. את הירי ביצעו גורמים פלשתינים בתמיכה ובאישור של חיזבאללה.
4 עם זאת, דובריו הרשמיים של הארגון מיהרו להכחיש את מעורבותו בירי. אכן, תגובת חיזבאללה למבצע "עופרת יצוקה" בעזה שונה מהותית מתגובתו למבצע "חומת מגן" ביהודה ושומרון. במקום "עשה" אשר עליו הייתה גאוות הארגון במשך השנים, בחרה הנהגת חיזבאללה בדרך ביניים - "עשה מעט ובאמצעות אחרים".
נשאלת השאלה מה השתנה, והתשובה הכמעט מתבקשת היא מלחמת לבנון השנייה. לאחר המלחמה והמכה הקשה שספג חיזבאללה, אין ספק שהארגון זהיר יותר הן בהתנהלותו והן בהערכותיו בנוגע לתגובת ישראל. ביטחונו העצמי, אשר היה בשיאו לאחר יציאת ישראל מרצועת הביטחון, התערער. מבחינה זו אכן יש אמת בטענה כי מלחמת לבנון חיזקה את ההרתעה של ישראל מול חיזבאללה. עם זאת, ניתוח תגובת הארגון למבצע "עופרת יצוקה" מזווית זו בלבד יהיה במידה רבה ניתוח חלקי. תמונה שלמה יותר תיווצר אם נוסיף למשוואה גורמים נוספים הקשורים לזירה הפנים לבנונית, למעמדו של חיזבאללה בתוכה ולכיווני התפתחותה בעתיד, כמו שהארגון צופה.