המתנגדים למעורבותו של אביגדור ליברמן במינוי שר המשפטים והשר לביטחון פנים טוענים, ולדעתי במידה רבה של צדק, שאין לאפשר למי שחשוד בפלילים להיות מעורב במינוי שרים במשרדים הממונים על אכיפת החוק – משרדים שאמורים לטפל בחשדות כנגד אותו חשוד עצמו.
אבל מתמיה ומקומם הדבר כיצד זה סגן ראש המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' מרדכי קרמניצר, שנמנה עם מובילי ההתנגדות למעורבותו של ליברמן, מרשה לעצמו להשתמש בנימוקים שקריים כדי לבסס את התנגדותו.
פרופ' קרמניצר הופיע לצורך העניין בתוכנית של לונדון וקירשנבאום, והנה ציטוט מחילופי הדברים בינו לבין קירשנבאום בעניין זה:
קרמניצר: "... ומה שעוד יותר גרוע - הוא [השר פרידמן] ודאי לא יוכל להיות שר המשפטים בחסדיו של אביגדור ליברמן, החשוד בפלילים בעבירות של שחיתות פוליטית. כמו כל אדם שהוא בחסדיו של מישהו – הוא תלוי בו והוא חייב לו".
קירשנבאום: "באיזה צורה, באיזה ביטוי, אפשר לממש את החוב הזה שהוא חייב לו? כלומר, באיזו צורה יכול פרידמן לגמול לליברמן?"
קרמניצר: "אין סוף לביטויים האלה. החל מכוח השפעתו של שר המשפטים במינויו של יועץ משפטי לממשלה, המשך בכוחו של שר המשפטים להביא לכנסת הצעות חוק מהסוג שלא יחקרו...".
קירשנבאום: "סליחה רגע, אני רוצה לקטוע אותך. אתה אומר - לפרידמן, לשר המשפטים, יש השפעה על מינוי יועץ משפטי לממשלה, נכון? עכשיו עומד על הפרק מינוי כזה כיוון שמזוז כנראה לא ימשיך. ומנגד מתנהלת חקירה נגד ליברמן. אתה קושר בין הדברים האלה כמו ב"בראון חברון"?
קרמניצר: "הקשר הוא ברור לגמרי. לחשוד בפלילים יש עניין שלתפקיד היועץ המשפטי לממשלה יתמנה האדם הרופס ביותר, האדם הכי פחות מתאים לתפקיד שאפשר למצוא. וכאשר מי שיהיה שר משפטים יהיה חייב את תפקידו לאביגדור ליברמן, נוצר מצב שבמקום לדאוג שיתמנה לתפקיד הזה האדם הכי מתאים, אנחנו עשויים למצוא את עצמנו עם האדם הכי פחות מתאים, והיו דברים מעולם".
עד כאן הציטוט.
עינינו הרואות: אף לא מילה – אפילו לא ברמז – מפיו של פרופ' קרמניצר על כך שמאז פרשת בראון חברון ובעקבות הפרשה הזו –
שר המשפטים מנוטרל מהליך בחירת היועץ המשפטי לממשלה.
אף לא מילה מפיו של קרמניצר על כך שבעקבות פרשת בראון חברון – הממשלה ממנה את היועץ המשפטי לממשלה על-פי המלצה של ועדה ציבורית שמאתרת ומסננת את המועמדים לתפקיד, וזאת בניגוד קוטבי למצב הקודם שבו שר המשפטים היה זה שממליץ ומציע לממשלה את המועמד.
וחברי הוועדה, זאת לדעת, הם שופט (בדימ.) העומד בראש הוועדה ונבחר לתפקידו זה על-ידי נשיא בית המשפט העליון בהסכמת שר המשפטים, וכן חברים בוועדה שר משפטים לשעבר (או יועץ משפטי לממשלה לשעבר), חבר כנסת, עורך דין ואיש אקדמיה.
וכעובדה די אם נציין כאן, שראש הוועדה הנוכחי הוא שופט בית המשפט העליון לשעבר תאודור אור, שהתמנה לתפקידו על-ידי הנשיאה דורית ביניש - למשך ארבע שנים החל מיום המינוי באוקטובר 2007. כלומר, שהשופט אור עתיד לכהן כראש הוועדה עד אוקטובר 2011, ולכן גם יעמוד בראש הוועדה שתעסוק במינוי היועץ המשפטי לממשלה שיבוא לאחר מני מזוז.
קשה להבין כיצד זה פרופ' מרדכי קרמניצר, שבעבר דיברו בו נכבדות לכהונת שופט בבית המשפט העליון, מרשה לעצמו כך ליצור מצג שווא כאילו דבר לא השתנה בעקבות פרשת בראון חברון.
קשה להבין כיצד קרמניצר מרשה לעצמו כך להתבזות בפומבי - ביודעו היטב שהמצב החדש ודבר קיומה של הוועדה הציבורית ידוע לכל מי שקצת מצוי בעניין.
וחבל כמובן, שהפרופסור הנכבד הזה כך מטעה את הבריות ואת הקהל הרחב. הכל כנראה כשר בעיני האנשים הקטנים הללו שמכייסים את דעת הציבור - כדי להשיג את מבוקשם.
המשך קרמניצר, המשך עם השטיקים והטריקים ואחיזת העיניים. כי אתה הרי סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. כי בקצב הזה עוד תהפוך את המכון שלך לסתם מכון עיסוי בתחנה המרכזית.