בנובמבר 2008, כאשר עמד להיבחר נשיא ארצות הברית, חששתי משני המועמדים. לאחר שנבחר ברק אובמה, הייתי זקוק לפרק זמן של שלושה חודשים כדי להתרגל לרעיון. כיוון שגם בישראל נערכו בחירות באותה תקופה הייתה לי הזדמנות לערוך השוואה: ממסע הבחירות, מהויכוחים הפומביים, מאופן החלפת השלטון, מאופן הרכבת הממשלה החדשה. וגם מהפעולות הראשונות של הנשיא אובמה.
מסקנתי, יש לנו עוד הרבה מה ללמוד. בהשוואה לארצות הברית אנו משולים לתלמידים - מוכשרים, אך לא בשלים. אני משוכנע שלא הכל תקין בארצות הברית. אבל יש לנו ממי ללמוד את הדברים החיוביים. חלק מסממני השלטון שלהם כדאי שנאמץ.
בארה"ב - עושים!
כעת החל הנשיא אובמה לפעול. שולחנו עמוס בתחומים רבים. הנה פעילות אחת לדוגמא: בלילה שבין ראשון לשני של חול המועד פסח התבשרנו על פעולה שבוצעה בהוראת נשיא ארצות הברית. בשבת, הוא נתן הנחיה לשחרר בכוח את הקברניט האמריקני, ריצ'ארד פיליפס, שנחטף על-ידי גורמי טרור (אם תרצו פיראטים) סומליים שתקפו אוניית משא נושאת דגל דנמרק מול חופי מזרח אפריקה.
הטרוריסטים דרשו כופר של שני מיליון דולר וחסינות. זו לא החטיפה הראשונה. אומרים שהם גרפו עד כה 40 מיליון דולר. הפכו את החטיפות לענף מסחרי מניב עם סיכון מינימלי, עד עכשיו. משלמי הכופר היו בעיקר בעלי האוניות או חברות הביטוח. הנזק היה עצום וחלק מתחשיבי העברת הסחורות דרך תעלת סואץ הפכו לבלתי כדאיים כלכלית. זוהי דוגמא של טרוריסטים המנצלים חוסר אונים וחוסר תגובה כדי "לעשות מכה". המדינות האפריקניות שלידן פועלים הטרוריסטים, סומליה וקניה, אינן מסוגלות לשלוט בשטחם (היבשתי או הימי). עובדה מתמשכת.
כעת עשתה ארצות הברית מעשה. שיחררה את הקברניט והרגה את החוטפים למעט אחד. פעולה דומה עשתה צרפת, בהוראת הנשיא סרקוזי, לגבי יאכטה חטופה. אחד מבני הערובה נהרג בפעולת החילוץ הצרפתית.
העיניים - למעשה ישראל
אינכם סבורים כי המקרים מקבילים למה שמתרחש בגבולותינו עם לבנון ורצועת עזה. גם שם ישנן שתי מדינות שאיבדו שליטה וטרוריסטים (לא לוחמי חופש) המצויים בהן מבצעים פעולות תקיפה נגד אזרחי ישראל לאורך זמן. בשני אירועי החטיפה שהיו בישראל נחטפו החיילים מתוך שטח ישראל. הם לא נפלו בשבי במהלך פעילות מעבר לגבול. הטרוריסטים תכננו מבצע מפורט וביצעו אותו. ומה פעלה ממשלת ישראל בתגובה לחטיפה? האם עשתה מאמץ לחלץ את החטופים? לדוגמא, במקרה של גלעד שליט? לפי הידוע לנו באמצעי התקשורת: מעט.
האם ניתן להשוות בין התגובה הצרפתית והתגובה האמריקנית לבין התגובה הישראלית שמדשדשת שלוש שנים ודנה במספר האסירים השפוטים שהיא מוכנה לשחרר. אסירים שברגע שיהיו מחוץ לכלא, תאבד ישראל מוניטין, בושה, ומאות קורבנות ישראלים נוספים שיפלו בשנים הבאות מידי המשוחררים שכבר המחישו לנו את כוונתם ויכולתם הרצחנית. להערכתי, ההשוואה איננה לטובתנו. מה אתם חושבים?
הממשלה חייבת לשחרר את גלעד שליט, לא באמצעות שחרור אסירים. באמצעות יוזמה צבאית. הנה קיבלנו המחשה משתי מדינות שחוו אותה חוויה: צרפת וארצות הברית. כעת, תורנו להמחיש. כולם מתבוננים עלינו!