השינויים המבניים הדרושים ליציאה מהמשבר הנוכחי ומניעת המשברים הצפויים
1. ממשלת ארה"ב חייבת
לערוך רוויזיה בהוצאותיה בכל התחומים, על-מנת לצמצם ההוצאה של הממשל הפדרלי וההוצאות בכל אחת ממשלות מדינות ארה"ב. נדרשת גם רוויזיה בתחום המיסוי ובמיוחד העלאת המיסוי על העשירונים העליונים.
במקביל, החברה האמריקנית צריכה
לשנות את תרבות ההוצאה מעבר להכנסה. שילוב המהלכים של יציאה מגרעון ציבורי ומשפחתי במקביל
להעלאת המיסוי, יאפשר הפחתת החובות החיצוניים של ארה"ב העומדים היום על שיעור בלתי נסבל ביחס לתוצר הלאומי.
2. הניסיון להביא לשינוי שיעורי המס לעשירונים העליונים יהיה המבחן הקשה לו יידרש נשיא ארה"ב. בעמידתו במבחן העלאת המיסים לאילי ההון, יורה לנו הנשיא אם אכן הממשל הנוכחי יודע לא רק לחתום על שטרות הדולרים אלא גם להשיג להם כיסוי בדרך של גביית מס. גביית המיסים קשה יותר בעת משבר כמו המשבר הנוכחי, אך ללא העלאת גביית המיסים יקשה על הנשיא הנוכחי להביא לשיקום כלכלת ארה"ב.
3. שינוי בהרכב המימון של החברות הציבוריות בחוק, המחייב הגדלת שיעור ההון העצמי שלא יפחת מאחוז מסוים של ההלוואות או משיעור שיקבע ביחס לרכוש הקבוע וביחס להון החוזר. מוצע לקבוע
נורמות של הלימות הון שיגדלו בהדרגה. על כל פנים, דרוש חוק שימנע חלוקת רווחים כל עוד אין בחברה די רזרבות ליום סגריר. השינוי הנדרש של הגדלת רכיב ההון העצמי על-ידי הקטנת מרכיב האשראי נועד כדי לשתף את ציבור המממנים בשיעור גבוה יותר של הרווחים מההצלחה של החברות, כיוון שממילא אותו הציבור נושא בסיכון במקרה של כישלון אז שיזכה גם בסיכויי ההצלחה.
4. מבחן המעשיות הגלומה בהצעה זו ניתן להוכחה בעת המשבר הנוכחי. "מי שמשך 152 מיליון שקל מהונה של פולגת רק לפני שלוש שנים, תוך הבטחות לביהמ"ש כי לא יהיו לו קשיים לעמוד בהתחייבויותיו בעתיד, נדרש להסביר מדוע בשעת מבחן הוא מפיל את חובות החברה הבת שלו על הציבור" - מדובר בצביקה בארינבוים - כותרת ב'הארץ' מ-2008.
5. אם מרבית המימון של החברות הפיננסיות היה מגובה בהון מניות אזי, ראשית, המנהלים היו נזהרים יותר מכפי שהוכח במשבר הנוכחי, ומאידך לא היו חשופים לסכנת התמוטטות כפי שרבים מהם מצויים עתה. אין הצדקה להמתנה למשבר הבא על-מנת להיערך להגנת יציבות החברות. ניתן לעשות זאת מבעוד מועד, כפי שנדרש להגן עליהם בעת משבר. כמו-כן, ועדת מומחים של האו"ם ממליצה להטיל מגבלות חמורות הן באשר לגודלם של הבנקים והיקף העסקות המותרות להם, והן באשר לרמת הסיכונים שרשאים הבנקים ליטול על עצמם.
6. תחום נוסף בו נדרשת חקיקה והוא
הגבלת השכר של המנהלים בחברות ציבוריות, כולל הגבלת הבונוס בסוף השנה בעקבות ההצלחה. כבר כיום מקובל לבקש הגבלת השכר בדרגים הגבוהים ביותר, ומביאים כמדד לתקרת השכר את שכרו של נשיא ארצות הברית.
ראוי לציין כי מרבית החברות הפיננסיות מגובות בהון עצמי קטן, ולכן המנהלים חשים שהם הבעלים בפועל ויש לתגמל אותם לפני שמתגמלים את הבעלים האנונימיים. מכאן קומץ בעלי שליטה מרשה לעצמו לתגמל את עצמו ואת המנהלים ברוחב לב.
בימים אלו, בעיצומו של המשבר הנוכחי, לאחר שמספר מוסדות פיננסיים קיבלו סיוע ממשלתי, הזדרזו מנהליהם להגדיל את שכרם בחלוקת בונוסים בסכומים שקוממו את חברי הקונגרס. כמו-כן מוצע להגביל הענקת תוספת השכר (בונוס) רק באמצעות אופציות להמרה לאחר ארבע או חמש שנים. בדרך זו ידרשו המנהלים לחשוש לתועלת החברה לטווח רחוק יותר. הדעות להגבלת שכר המנהלים נתקלות באיומים שהמנהלים הטובים יברחו. לא ברור לאן הם יברחו אם זו תהיה הנורמה בארה"ב.
7. כמו-כן נדרש למסד
מנגנוני בקרה על פעילות המנהלים בתחום נטילת הסיכונים, הן בדיווח לבעלי המניות ולרשויות והן להיערך לכללים לבחינת תקינות תפעולם של המנהלים לצורך חיובם בנשיאה באחריות באמצעות קנסות ומאסר.