חג השבועות הוא בשבילנו קודם כל חג של מוצרי חלב ושל טנאי ביכורים, אבל עמוק בזיכרון לא שכחנו את השיעורים בבית הספר על חג מתן תורה. ביקשנו מהרב אליהו חיים פנחסי, הרב של קהילת עין חמד, להאיר את עינינו בכמה מושגים ורעיונות שקשורים לחג הזה, משהו שיעיר נשכחות גם בלבבות של יהודים מן היישוב, שלא תמיד זוכרים מתי תפילת ערבית ומה זו הפרשת חלה.
ערב פסח זכינו לראות את הרב אליהו פנחסי מנצח על טקס ברכת החמה ועתה, לאחר שחלפו חמישים יום מאותו ליל פסח – אנו בטקס המרכזי של קבלת התורה והמצוות, חג השבועות. אין מעמד מרכזי בהר הרצל ואין חילופי דגלים, אבל יש ציפייה דרוכה ונהירה לדוכני מוצרי החלב. רצינו להבין משהו מעבר לזה. הרב פנחסי ידוע כמוביל של קהילה שלמה, קהילת עין חמד. הקהילה שלו מעורבת במעשים למען היישוב, למען הכלל: טקס ברכת החמה, שמחת תורה, אירועי התכנסות להתעוררות. הרב אליהו פנחסי נוהג לדרוש בקרב הקהילה וביישוב, וידוע בדרשותיו המיוחדות. אביו, הרב שמואל פנחסי, מנהל בתי מדרש בירושלים וחבר במועצת הרבנות הראשית. ביקשנו מן הרב תשובה לכמה שאלות בנוגע לחג השבועות, כדי שיבין כל אדם מן היישוב מה המשמעות של החג:
שאלנו את הרב:
"את הפסח אנו זוכרים בגלל המצה ובגלל ההגדה, בראש השנה אנו זוכרים את תקיעות השופר ובסוכות את ארבעת המינים... מה עלינו לזכור מחג השבועות?"
הרב אליהו חיים פנחסי: "נכון שהיום הדביקו לחג הזה סמלים שטחיים כמו מוצרי חלב ומוצרי גבינה, אבל זה לא באמת הסמל של החג. יש חגים שבאמת קשורים לסוגי מזון, כמו פורים ומשלוחי המנות וכן פסח והמצה הנצחית. האמת היא שבחג זה העיקר שעולה מן התורה הוא דווקא היותו רגל, חג שבו עלו לרגל לירושלים. חגגנו וזכרנו את קבלת התורה, וזה נחשב עד היום האירוע המרכזי ביותר והחשוב ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. קיבלנו חוקת נצח, והכללים היסודיים האלה הם נצחיים, אינם נתונים לרוחות הזמן".
"כבוד הרב, אתה מדבר על תקופה אחרת, על עם שהיה עם עבדים. איך כל זה מתקשר אלינו?"
הרב פנחסי: " נכון, מתן תורה הוא תחנה חשובה בדרך ממצרים לישראל. התורה ניתנה לעם שלנו זמן קצר לאחר ששוחררנו מעבדות. אבל זה היה המבחן של העם. ידענו לצאת מן הנקודה הנמוכה ביותר ולקבל עלינו מתנה רוחנית. קבלת התורה וההסכמה להשליט את הרוח והערכים בחיינו. וזו בחירה לא קלה. זו הייתה בחירה בדרך של התעלות, דרך שהרימה את העם הזה לפסגה. קבלת התורה הרימה את חיי העם לגבהים ולפסגות".
"אתה מדבר על חומר ועל רוח. ליהודי מן היישוב לא ברור כיצד יש להבין מה משמעות האלוהות בחיינו. מדוע אנו מבקשים לנו משכן ומקדש ובית כנסת, ואיך כל זה באמת מבטא את התורה."
הרב פנחסי: "המושג 'אלוקים' בטהרתו מנוגד לרעיון המשכן הארצי. אולם, דווקא בני ישראל, כפי שמתברר, דרשו את הקמתו. וזה נאמר במדרש. לפי המדרש האל אומר לבני ישראל: 'אני איני צריך', ומי שמבקש אותי, ימצא אותי בלבו. אולם בני ישראל עמדו על דרישתם, ועל כן 'עשו מה שאתם חפצים, אלא עשו אותו כאשר אני מצווה אתכם'.
"לא האלוקים זקוק למשכן, כי אם האדם. המשכן הוא הפשרה בין האמת המוחלטת, לבין טבעו המוגבל של האדם. זהו הוויתור האלוקי לאנושי שבנו, המבקש להשביע גם את החושים במה שיזכיר לו את נוכחות האלוקים. לא די באידיאלים מופשטים ונשגבים כדי לקיים נוכחות זו בלב. חג מתן תורה מזכיר לנו כמה חשוב להעלות בחיינו את הרוח על החומר. החברה ומה שנוצץ בחוצות מזמן לנו פתרונות קלים, עגלי זהב למיניהם.
"עלינו לעבוד על המידות שלנו, ורק כך לא יוכלו עגלי הזהב למיניהם, למרות שהם קורצים ונוצצים במוחשיותם, לנצח אותנו. הרי כולנו יודעים כי האדם נוטה מטבעו למוחשי. המשכן הממשי מסוגל להיות תחליף לעגל. הוא יסייע בידינו בהתמודדות בין הכוחות המנוגדים בנפש האדם. זו הדרך להתקשר לכוח האלוקי, אל המופשט מעבר לחושים".
"כבוד הרב. יש חגים שנמשכים שבוע ימים, והחג הזה רק יום אחד. מתן תורה פחות חשוב מהדלקת נרות או מאכילת מצות?"
הרב פנחסי: "את חג הפסח ואת חג הסוכות אכן חוגגים במשך שבוע. אנו חוזרים בימי החג על העבר וחיים מחדש. החגים האלה הם סוג של חידוש החוויה של יציאת מצרים. למתן תורה אין צורך לחזור. כאן מדובר בקבלה מראש. ובוודאי תשאל, אם כך לשם מה צריך חג שבועות? בחג השבועות אנו מקבלים אותה מחדש באמצעות לימוד תורה, התמסרות לתורה. אנו מאמינים שהתורה חיה וקיימת ובזכותה אנו עם טוב יותר ואיכותי יותר. בואו ננסה לשפר את אורחות חיינו. אל נשכח שזה הייעוד שלנו".