הניו-יורק טיימס מדווח כי אם מדיניות ישראל לא תשתנה ולא תוקפא הבנייה בהתנחלויות תשקול ארה"ב להשעות את התמיכה המסורתית בישראל באו"ם, לרבות הימנעות מהטלת וטו אמריקני במועצת הביטחון של האו"ם בנושאים שישראל מתנגדת להם. אומנם ישראל היא ריבונית במדיניותה, אולם אין לזלזל בתמיכתה המסורתית של ארה"ב במועצת הביטחון.
מועצת הביטחון הינה הגוף לו נתונה סמכות עיקרית בענייני ביטחון והסדרי השימוש בכוח. החלטות שמתקבלות במועצת הביטחון מכוח סמכויות הנתונות לה בפרק 7 למגילת האו"ם, מחייבות את כל המדינות החברות באו"ם, לרבות ישראל. במועצה חברות כיום 15 מדינות, כאשר לכל חברה במועצה קול אחד. עם זאת, לחמש החברות הקבועות: ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה זכות וטו בעניינים שאינם פרוצדוראליים, כך שדי בהתנגדות של אחת מהן כדי לסכל החלטה בעניין מהותי אפילו אם כל יתר המדינות תומכות בהחלטה. סמכות משמעותית ביותר.
ואכן, החברות הקבועות במועצת הביטחון אינן מהססות לעשות שימוש בסמכות הווטו, פעמים רבות לטובת בנות בריתן. סקירת החלטות מועצת הביטחון של האו"ם מלמדת כי מאז הקמת המועצה ועד לשנת 2003 השתמשה ארה"ב בזכות הווטו המוקנית לה 73 פעמים. מאז שנת 1990 עשתה שימוש בזכות הווטו שלה יותר מכל מדינה אחרת, פעמים רבות לטובתה של ישראל. רק בין השנים 1972 ל-1997 השתמשה ארצות הברית בזכות הווטו שלה 32 פעמים כדי למנוע קבלתן של החלטות נגד ישראל. חשיבותה לישראל של הפעלת זכות הווטו היא ברורה.
סכנה אחת אפשרית כתוצאה מהימנעות אמריקנית להטלת וטו יכולה להיות בהקשר של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. ישראל אינה צד לאמנת רומא שהקימה את בית הדין הפלילי הבינלאומי, ומכאן שלא נתנה את הסכמתה מראש לסמכות בית הדין לדון בעבירות שבוצעו בשטחה, או בידי אזרחיה. אולם, זו רק אפשרות אחת להקניית סמכות שיפוט לבית הדין. אפשרות נוספת היא הפניה לבית הדין על-ידי מועצת הביטחון של האו"ם בהחלטה מכוח פרק 7 למגילת האו"ם כחלק מסמכויות המועצה לשמירה על שלום וביטחון. עד עתה אפשרות זו נראתה כלא-סבירה. אולם ברגע שארה"ב תודיע על הימנעותה מהטלת וטו בנוגע לישראל, מועצת הביטחון תוצף בבקשות להקנות לבית הדין הפלילי סמכות שיפוט על פשעי מלחמה שמפקדים בצה"ל ביצעו, לכאורה, בזמן הלחימה בעזה. יש להתכונן לתרחיש כזה.
רק לאחרונה החליטה הממשלה על הקמת ועדת שרים שתעסוק בהיבטים הבינלאומיים הנוגעים למאבקה של ישראל בטרור. באותה ישיבה, דיברו ראש הממשלה נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה מזוז על תהליך של פוליטיזציה של המשפט הבינלאומי. בעידן כזה, בו היבטים משפטיים בינלאומיים נדונים במוסדות פוליטיים כמו גופים שונים של האו"ם, על ישראל להפעיל את מירב המשאבים הדיפלומטיים והמשפטיים כדי להשפיע על מדיניות והחלטות הגופים הבינלאומיים והיא לא יכולה להרשות לעצמה לאבד גם את זכות הווטו של בת-בריתה המסורתית.