אני אזרח ישראלי בן למשפחה יהודית ציונית. גדלנו בארץ והתחנכנו על אהבת הארץ והמולדת. יחד עם זאת, הוריי חינכוני שאלימות היא דרך לא דרך לטפל בבעיות.
אני מאמין בשלום, אני נגד מלחמות כאן ובעולם, מעולם לא שמחתי על הרג, לא שלנו, וגם לא שלהם. בך, אדוני, בחרתי בבחירות האחרונות. הייתי פעיל כשקיבלנו 12 מנדטים וגם בשנת 96' הצבעתי מחל. אני מתכוון להמשיך להיות פעיל בליכוד כל עוד אתה, בנימין נתניהו, נמצא שם, כי אני מאמין בך.
אני מאמין כי בסופו של דבר, מה שחשוב לך זה טובת העם, אתה יודע שהשנים הקרובות ישפיעו העתיד של נכדינו. יחד עם זאת, אתה מבין את המצב בארץ בצורה כל-כך עמוקה, עד כדי כך שלפעמים אני מאמין פשוט מעדיף שלא להתייחס לתוכן, אלא רק לשאול מה אתה היית אומר בנדון.
אני, כמו כל שאר אזרחי המדינה, חושש מהעתיד, מהלחץ האמריקני, ממדינה פלשתינית, ממלחמה שילדינו ינהלו בדם אינסופי. אני מפחד שאסון בית"ר יחזור על עצמו, נהרות של דם יזרמו מירושלים, דם נכדינו וילדינו הקטנים. אני גם יודע שאתה מודע לכל המצבים.
לפעמים אני יושב לבד בחדר וחושב, מה יהיה אם באמת ניתן מדינה פלשתינית, מי מבטיח לנו שעוד שני עשורים הם לא יתחילו להפציץ את מרכז העיר, הכנסת, תל אביב, וגם אז לא יהיה לנו פתרון, כי כמובן הם היו פה לפנינו, ולהם יש זכות גם לחיות פה. גבולות 67' אינם מספיקים על-מנת לאכלס כמות כה גדולה של אזרחים...
מצד שני, אם לא ניתן להם מדינה עכשיו, אנחנו עשוים להיכנס למצב מאוד קשה - לחץ אמריקני, כלכלי ואזורי, גרעין אירני ומי יודע מה יהיה אז? מה יותר חשוב עכשיו ומה עם עתיד ילדינו? אם עכשיו לא יהיה לנו סיוע אמריקני איך נסתדר? ומה מבטיח לנו שכל הסבל עכשיו לא מיותר כי בכל מקרה נצטרך להתפשר מתישהו?
ביום ראשון הקרוב אתה תעמוד מול העולם כולו, תנאם נאום חשוב, נאום שיסמל את הדרך בה נלך, את המדיניות שאתה תנהיג. בכל דרך שתבחר אני איתך, גם אם זה מצריך מעם ישראל לסבול עכשיו בשביל עתיד ילדינו. אני מצפה ממך לומר בקול ברור לנו, העם שלך, שאנחנו עם מאוחד, הלכנו דרך ארוכה של 2000 שנה לא סמכנו על אף אחד, לא ביקשנו טובות, הרגו בנו בפוגרומים באינקוויזיציה ובשואה, ועוד לפני כן, במשך השנים היו רודים בנו רק כי אנחנו יהודים, אבל שרדנו את זה, וגם עכשיו אנחנו עומדים כעם אחד מאוחד לקראת משימה בה נעמוד עם עורף חזק, לב עם אמונה בצדקת דרכנו. תסיים ותאמר - עם ישראל חי!
בהצלחה!
