יש לי מניה באדמות שביבי מפריט

השנה: 1943, אני תלמיד בכיתה א' בבית הספר ע"ש "משה הס" בפתח תקוה. אבי חייל בצבא הבריטי. אמי עובדת ניקיון בבית החולים בילינסון (מקום עבודה אותו השיגה בפרוטקציה, כי היה לה את הפנקס המתאים). כל יום שישי ציידה אותי אמי בחצי גרוש!!! תרומה לקרן הקיימת. בבית הספר שהיה שייך לזרם העובדים מקובל היה שכל יום שישי מעלים תרומה לקרן הקיימת. אינני זוכר בדיוק מה הייתה משכורתה של אמי, אבל כן זכור לי שהיא הלכה ברגל כל יום שעה תמימה מרחוב נורדאו 29 במרכז המושבה עד בית חולים בילינסון כדי לחסוך בהוצאות נסיעה. תחנת האוטובוסים של חברת "איחוד רגב" לא הייתה רחוקה מביתנו, אבל אמי התמידה מספר שנים כל בוקר ללכת ברגל שעה אחת לעבודה. אחרי שעבדה שמונה שעות בעבודה פיזית קשה הוסיפה עוד שעה ליום העמוס בהליכה ברגל בשובה הביתה. מעצמה חסכה, אבל היה חשוב לה שאני כל יום שישי אתרום חצי גרוש לגאולת קרקע לבניית המולדת. מה שנראה היום כמליצה פלקטית בער כאש בעצמותיה של פועלת עיברייה, שעבדה בעבודה פיזית קשה מאוד לפרנס את משפחתה, כשבעלה לחם נגד החיה הנאצית בחזית בצפון אפריקה. בחלוף השנים, כשהייתי כבר בכיתה ה', בית ספרי זכה במקום ראשון באיסוף כספים לקק"ל. אני זאטוט שובב, שלא מצא עניין במיוחד בלימודים והצטיין יותר במעשי קונדס, נבחרתי להיות נציג במשלחת של בית הספר לקבל את דגל ירושלים בטקס שנערך, אם אינני טועה, באולם שנשא את השם "תל-אור" בירושלים. גאווה מילאה אותי כשנבחרתי לעלות לבמה ולקבל את הדגל, ששהה שנה תמימה במשרד המנהל של בית הספר. עד היום אני זוכר את הרעד שאחז בי בעומדי מול שולחן הנשיאות ומקבל את הדגל ואיתו קלף, המציין את "בית הספר ילדי עובדים ע"ש משה הס על תרומתו הכספית והחינוכית למאמץ לגאולת הקרקע ולבניית המולדת". אני זוכר עד היום את ההתרגשות של המורה ברוך אורן, שהיה אחראי על הפעילות בבית הספר ע"ש משה הס למען הקרן הקיימת ועמד בראש המשלחת שלנו בטקס בירושלים. ביבי יורק על חלומו מדיניות ההפרטה הפרועה, שמוביל היום ביבי נתניהו, מספסרת בזיעתה של אמי ובזיעתם של רבים וטובים כמוה, שחסכו מעצמם כדי לתרום לגאולת קרקע שתהיה נכס לאומי. אנשי עמל חסכו פרוטה לפרוטה ותרמו מלחמם כדי לממש את החלום, שהאדמה תהיה אך ורק בבעלות המדינה העתידה לקום. הם לא העלו על דעתם, כי יבוא יום ואותה קרקע, שנקנתה מפרוטה ועוד פרוטה, תשמש מקור לספסרות ולהפקת רווחים. הם לא האמינו שחבר הנאמנים של הקק"ל יהיה שותף לקומבינות של מסחר באדמות המדינה, שיאפשרו לבעלי שררה וממון להפיק רווחים. אני משוכנע שגם ביבי נתניהו בהיותו ילד עוד זכה ליטול חלק בחלום שהוא היום מנפצו ברגל גסה.