שני מאמרים ייחדה עוה"ד יעל אלטשולר לאוניברסיטת בר-אילן. שניהם עוסקים במחלוקת הקשה בין הממונה על השכר באוצר לבין האוניברסיטאות בשאלת הפיקוח על ההתנהלות המשקית של המוסדות להשכלה גבוהה. שני מאמריה של גב' אלטשולר נכתבו בחרון-אף אבל עם מעט מאד נאמנות לאמת.
"לא ברור האם בבר-אילן יש עודף כסף או חסר כסף", כותבת עו"ד יעל אלטשולר בפתח מאמרה הראשון ומעידה בכך על המאמר כולו: כתיבה נחרצת ופסקנית בלי לדעת את העובדות לאשורן. עו"ד אלטשולר, המוגדרת בזנב המאמר פעילה למען זכויות סטודנטים (?) טועה – ומטעה - כמעט בכל עובדה שעליה היא מחווה את דעתה המלומדת, עד כדי הוצאת דיבה!
הנה לקט של סילופים ממאמרה זה: "מקורבים לנשיא האוניברסיטה זוכים לדמי הבראה פי שלושה מהמקובל" היא קובעת. עד כאן הבדותא - להלן העובדה: כל עובדי האוניברסיטה, בלי הבדל בין מקורבים (אגב, מי הם המקורבים? מה מקנה להם את הקרבה הנכספת לנשיא?) לבין מרוחקים, נהנים מדמי הבראה על-פי הסכם שנחתם לפני 40 שנה. אפשר לערער על תבונת ההסכם אבל אי-אפשר לסלף את האמת.
בדותא נוספת: "שלושים וחמישה סטודנטים בעלי לקויות למידה קיבלו הודעה כי תמיכת האוניברסיטה עבור פרויקט עזרה בלימוד השפה האנגלית מבוטל לאלתר" (בכל הציטוטים, העילגות במקור). העובדות כהווייתן: פרויקט הסיוע לבעלי לקויות למידה באנגלית ייחודי לבר-אילן. בשל מצוקה תקציבית (וכאן אנחנו מסייעים בפתרון החידה מראש הכתבה. אכן, יש מחסור בכסף) ובכן, בשל המחסור התקציבי היה חשש שלא יימצא התקציב להמשיך את הפרויקט, אולם באמצע השבוע נמצא התקציב והפרויקט יימשך. ידיעה על המשך הפרויקט פורסמה יומיים לפני שפורסם מאמרה של עו"ד אלטשולר.
המשך המאמר כבר הופך להיות מעורפל עד סתום לחלוטין. "כשהממונה על השכר באוצר עלה על המשכורות המנופחות שמקבלים החברים של פרופ' משה קווה בבר-אילן" כותבת פעילת זכויות הסטודנטים, "בר-אילן טענה שמל"ג מפקחת עליה, אבל יושב-ראש ועד ראשי האוניברסיטאות עד לא מזמן היה נשיא בר-אילן - משה קווה וכך גם כשמל"ג מעיר לבר-אילן, הכל עובר בשקט." מי שמצליח לפענח את הטקסט הזה יבין, אולי, את הטרוניה שהוא נושא. אכן, הממונה על השכר טוען שיש חריגות שכר באוניברסיטאות (אגב, בכולן. לא רק בבר-אילן), ואמנם, האוניברסיטאות טוענות מנגד כי על-פי חוק, הגוף המפקח על התנהלותן הוא המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) ולא האוצר, אבל מה לזה ולעובדה שפרופ' קווה היה עד לא מכבר יור' ור"ה – ועד ראשי האוניברסיטאות? מה לזה ולפיקוח של המל"ג על האוניברסיטאות?
את גבב הבדותות חותמת הכותבת בקביעה שאין לערער עליה, שמנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן הינו "אחד משיאני חריגות השכר". הכותבת אינה צריכה להמתין לדיווח שדורש הממונה על השכר. היא כבר יודעת. יש חריגות ויש גם שיאן להן.
הואיל וכל דאגתה של עוה"ד אלטשולר נתונה לסטודנטים ולזכויותיהם, לא יהיה מיותר לספק לה את המידע הבא. לפני כמה ימים העביר יו"ר אגודת הסטודנטים היוצא, שלומי שם טוב, תעודת הוקרה בשם אגודת הסטודנטים למנכ"ל האוניברסיטה מר חיים גליק, ובה תודת אגודת הסטודנטים לפועלו האינטנסיבי של המנכ"ל לקידום הצרכים של הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן. אם תרצה פעילת זכויות הסטודנטים ללמוד מכלי ראשון על מה הם מוקירים תודה למנכ"ל, היא מוזמנת לפנות אליהם ולשאול, אז אולי תתייתר הכתיבה המשתלחת והלא בדוקה.
על מאמרה הראשון מוסיפה פעילת זכויות הסטודנטים מאמר שני ובו היא כורכת מין בשאינו מינו - דוח ישן של המל"ג על המחלקה להיסטוריה שאין לו שום קשר למחלוקת הנוכחית.
ועכשיו, בקצרה, לעובדות לאשורן: בין האוצר לאוניברסיטאות (כולן) נטוש ויכוח ארוך שנים, מי הגוף המוסמך על-פי חוק לפקח על התנהלות המוסדות להשכלה גבוהה. בהסתמך על חוות דעת של משפטנים מן השורה הראשונה – עו"ד ברנזון, פרופ' בנדור ופרופ' ברכה ואחרים - טוענות האוניברסיטאות כי הגוף שלו הן כפופות הוא המועצה להשכלה גבוהה ע"פ חוק המל"ג, והפיקוח על התנהלותן המשקית מסור כל כולו לות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה). המחלוקת, כאמור, היא בין האוצר לבין האוניברסיטאות כולן אלא שבצעד חסר תקדים, שחוקיותו מוטלת בספק, החליט שר האוצר לעכב העברת 15% מתקציבה של בר-אילן לבדה. ואכן, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, נשיא הטכניון, תבע משר האוצר לבטל את ההחלטה המפלה והשרירותית ולגשת למשא-ומתן על חילוקי הדעות או להעמיד מגשר שיכריע במחלוקת.
ועוד עובדה, לא פחות חשובה: פרופ' משה קווה, שנבחר באחרונה לכהונה רביעית כנשיא האוניברסיטה, הוא מחוקרי הפיזיקה הנודעים בעולם. בתקופתו כנשיא בר-אילן הוא הקים באוניברסיטה מרכזי מחקר בעלי מוניטין כמו המרכז לחקר המוח, מרכז הננו, ביה"ס לחינוך הגדול בארץ, בית מדרש ליהדות ועוד. בתקופתו כנשיא, גייס פרופ' קווה לבר-אילן תרומות בהיקף של מאות מיליוני דולרים!
אז להבא, עו"ד אלטשולר, כשאת משתלחת בבר-אילן ובעומד בראשה, נהגי כבוד בעובדות, נהגי כבוד בעברית ולא פחות חשוב - נהגי כבוד בפרופ' משה קוה.