התרגיל של ביבי לגביר אובמה

ידיעה של איציק וולף באתר זה מדווחת לנו על מקרה מזעזע של אונס קשישות בידי עובד מוסד אשר היה אמון על "החלפת החיתולים שלהן". בשולי הטקסט ניתן לגלות גם את תרומת המדינה לאונס זה: נניח לרגע אחד שהוא לא היה אונס את הקשישות, אלא אך ורק "מחליף להן חיתולים", האם ניתן היה לומר כי "הכל בא על מקומו בשלום"? - לא. עצם העובדה שגבר מחליף לאישה קשישה חיתולים היא אונס כלשעצמו. לאדם יש את הזכות שלא להיחשף במערומיו בניגוד לרצונו לאדם מן המין הנגדי, גם אם הוא "קשיש סיעודי" שהמדינה לא תופסת כאדם, אלא כנטל. הסמן המובהק ביותר שלנו כבני אדם הוא רגש הבושה, הרצון להסתיר עניינים מסוימים (גופניים או נפשיים) מאחרים והיכולת להציב גבולות. כאשר מוסד, אשר המדינה מפקחת עליו, מאפשר לגבר לסעוד נשים קשישות, הוא מבצע מעשה מגונה כפוי באותן נשים. כולנו נגיע ביום מן הימים לזיקנה ואולי אף לתלות באחרים. האם בכך נאבד את כבודנו האנושי? את רגש הבושה שלנו? את זכותנו לצנעת הפרט ולכבוד אנושי מינימלי?

לפני מספר שנים פרסמתי פה מאמר תחת הכותרת "הפאסיביות אגרסיביות של ישראל". טענתי שבניגוד לטענת השמאל, ישראל אינה רק תוקפנית, ובניגוד לטענת הימין, ישראל אינה רק קורבן. ישראל מקיימת עם העולם הסובב אותה, עם 'אומות העולם', יחסים של שולט ונשלט, פאסיבי ואגרסיבי. מחד-גיסא, ישראל מתרפסת באופן מביש כלפי מדינות אשר היא תופסת כבעלות כוח מדיני או צבאי עודף משלה (ארצות הברית, האיחוד האירופי). מאידך-גיסא, ישראל רומסת את מי שהיא רואה כחלשים ממנה: הפלשתינים. סאגת יחידות הדיור המגוחכות מן הימים האחרונים הינה המחשה לאופי השולט-נשלט של ישראל (אופי לאומי שאינו אלא המשך מנטלי של גלות ארוכת שנים בה היהודים למדו לדרוס או להידרס, אך לא לדבר בגובה העיניים): ישראל בונה בהתנחלויות, תוך עיבוי הכיבוש ותוך רמיסה של זכותם של הפלשתינים לחיים נורמלים, ביתור הגדה לקנטונים, וחניקת כל יכולת נורמליזציה של חייהם. מאידך-גיסא, כמו שפוט האומר הן לאדונו, ישראל מסכימה להפסיק את הבנייה בגדה כי הגביר אובמה דרש. העצוב מכל, הפתטי מכל, הוא ניסיון התחמון של ישראל בנוסח "אכול היום 500 המבורגרים כי מחר תתחיל בדיאטה מפי הדיאטנית אובמה" - התרגיל המביש של ישראל, של "לבנות היום כך וכך יחידות דיור" כי "מחר מתחילים דיאטה", הוא תרגיל פטתי המזכיר בנימתו את נימת ה"להערים על הגביר" של היהודים בגלות, תרגיל של פוליטיקאי קטן שמתנהל כאיש מכירות מרים אשר מנסה לעשות הנחה ללקוח, ולא להרגיז את הספקים - לו נתניהו היה מדינאי אמיתי, הוא היה עוצר את ההתנחלויות, לא מפני ש"אובמה דרש" (עילה אשר מציגה את ישראל כסמרטוט לרגלי ארצות הבית) אלא משום ש"לפלשתינים זכות להגדרה עצמית ונורמליזציה, בדיוק כמו לישראלים". אך אצל נתניהו החלטות מדיניות אינן פרי תפיסת עולם אמיצה (אם יש לו בכלל) אלא פרי פשרה פחדנית של תגרנים בשוק - אובמה יקבל ככה, בוגי יקבל ככה, מחמוד עבאס יקבל ככה, העיקר שאף לקוח לא ישוב וידרוש את כספו בחזרה (רים, כבר אמרנו?). מדינאי אמיתי מקבל החלטות אמיצות אשר מבטאות קו ברור ותפיסת עולם, תוך הסתכנות באי-פופולריות (לא היה אכפת לי אם נתניהו היה מציג אצבע משולשת לאובמה ומצהיר שהוא, ביבי, לא מתערב בבנייה באוקלהומה, וכך גם רצוי שיתנהג אובמה, זה לפחות היה מעיד על קו ברור), ואילו פוליטיקאי - ספק איש מכירות, ספק תגרן בשוק - מתחמק מהחלטות, מקיים מדיניות של 'חצי קפה וחצי תה', העיקר שכל הלקוחות (שכן העולם נתפס בעיניו דרך המסך של הבורסה ותנודות השוק) לא יגישו תביעות צרכניות ויהיה שקט תעשייתי. במקום לגבש מדיניות, ביבי נגרר. במקום לעצב את עתידה של ישראל הוא מתכופף מפני גורמים נוגדים (יעלון מפה, אובמה משם) בפזצטה מדינית, בכדי שהכדורים של המציאות ישרקו מעליו, העיקר לא להתמודד עם המציאות; בעולמו של ביבי מציאות מדינית אשר דורשת חוט שדרה אינה אלא תגרה בשוק אשר מאתגרת את הרוכל לשרוד ולשמור את כולם מרוצים.

אף מנהיג המכבד את עצמו לא יפגוש זמרת פופ, למעט מי שמצוי בהלך רוח פאסיבי אגרסיבי של דריכה על מי שהוא רואה כנחותים ממנו (הפלשתינים) והתרפסות כלפי מי שהוא תופס שהם מעליו (האמריקנים), גם אם המחיר של זה הוא לבלות שעתיים בחברתה של זמרת פופ שאף מדינאי לא ממש נפגש איתה, חוץ ממדינאי של העם שכמה לאהבה ומרגיש כמו "הילד הדחוי בכיתה", שינהה ככלב עזוב אחרי כל סימן של אהבה. בהופעתה אמרה מדונה כי "ישראל היא מרכז האנרגיה של העולם" וכי "אם ישרור שלום בישראל, ישרור שלום בעולם" - אמירה (אשר לא במתכוון) יש לה הקשר אנטישמי ברור: היהודים שולטים בעולם ומה שמתרחש בישראל משפיע על כל העולם, היהודים הביאו את המלחמה בעירק, את אחד עשר לספטמבר וכולי. התוצאה הלא מכוונת של אמירתה של מדונה מחדדת את ההבדל הדק עד דק מאוד בין אנטישמיות ופילושמיות: אלו גם אלו סבורים כי ליהודים כוח רב, וכי כל מה שיעשו היהודים, ישפיע על שאר העולם. לידיעתך, מדונה: גם אם נפנה התנחלויות אירן תמשיך להתגרען, ובסודן מוסלמים ימשיכו לטבוח מוסלמים אחרים. עם זאת, לרשתות הטלווזיה הזרות כגון BBC יתפנו הרבה שעות שידור, שאולי תתבקשי (אם יהיה שלום) למלא בנשיקות לסביות ובריקודים ספורטיביים, בעודך חנוטה במחוך שחור. מה שבטוח, רשתות הטלוויזיה הללו לעולם לא תקדשנה זמן ראוי לאופן שבו מוסלמים מפרים את זכויות המוסלמים ברחבי העולם, אם וכאשר "תשרור פה הרמוניה".