טורקיה על ספסל הנאשמים

בשם הערכים הבסיסיים ומעט ההגינות והצדק שעוד נותרו בעם ישראל, ברצוני למחות בפני אחיי הישראלים המתקשים לעמוד בפיתוי אל מול סיר הבשר הטורקי, ולהזכיר להם אי-אלו דברים על אודות טורקיה. טורקיה, "הרפובליקה החילונית", שייסד המנהיג הדגול אטה טורק, זו שדגלה אדום כגלימתה של כיפה אדומה ושיניה חדות וארוכות כשל זאב עותומני קולוניאלי אכזר וצמא דם. טורקיה הצינית שהונתה אותנו בהעמידה פני בת-ברית אסטרטגית וכרעם ביום בהיר השתלחה בנו וכינתה אותנו פושעי מלחמה, על מלחמתנו הצודקת מאין-כמותה, במהלך מבצע 'עופרת יצוקה'. טורקיה, מחסלת עמים ולאומים סדרתית, מחרחרת מלחמות, שאינה רואה כל פגם במעשיה הנפשעים, אך מרשה לעצמה לבקר אחרים ואף קוראת למועצת הביטחון לדון בדוח גולדסטון, הנוטף שנאה לישראל. הפעם אין מדובר באנטישמיות האירופית הקלאסית, שינקה את שנאתה לעם היהודי ממרתפי הוותיקן, גם לא בשנאה הערבית המוסלמית המוכרת לנו בעיקר מאז קום המדינה. בזן אחר של סכנה איסלאמית עסקינן ושמו טורקיה, שבמשך שנים הצליחה להסוות את פרצופה האמיתי ולהוליך אותנו שולל. קשה להאמין ואפילו מאכזב לחשוב על-כך, שעד לא מזמן היו הטורקים הבוגדניים הללו המתווך בשיחות השלום ההזויות עם סוריה שכנתנו. קשה לא פחות, היא ההכרה בעובדה שממשלה ישראלית הזויה איפשרה למדינה פושעת כמו טורקיה, שידיה מגואלות בדם רב, שאפילו הטרור העולמי הקיצוני מתגמד לידה, למתוח עלינו ביקורת לא צודקת, מבלי להשיב לה כגמולה. מבלי להטיח בפרצופה את קופת שרציה, והכל בשל 'נזיד עדשים' מתעתע.