בהכרזה כי ירושלים לא מהווה כלל נושא לדיון, ככל שתהיה הכרזה זו החלטית, מודגשת, נחרצת, סופית - בד-בבד מכריזים המכריזים, כי כל נושא אחר פתוח לדיונים ומהווה, בעצם, לא תנאי בל יעבור - אלא עמדת פתיחה, דרישה רפה, במצב בו ברור לכולי עלמא מי הוא הצד המוותר, המתכופף, הנלחץ.
אז זה נכון שירושלים לא נושא לדיון, אלא שהיא לא לבד במעמדה זה; גם נושא הפליטים (וזכות השיבה) - לא יעלה על שולחן הדיונים. גם נושא מהותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי - לא יעלה על הדעת כי יעלה על שולחן הדיונים.
גם הנושא הלא מדובר בכוונה תחילה, והוא, ההסכמה שבשתיקה, או בחריקת שיניים, כי ישראל, ורק ישראל, הינה מעצמה גרעינית - בניגוד לשכנותיה - אינו נתון לשום משא-ומתן, ולא יכול שיתנהל בו שמץ של דיון או ויתור, כי מדובר בעצם קיומה ועתידה של מדינת ישראל.
גם עבר-השואה לא נתון ולא יהיה נתון במחלוקת ורק כמה בלתי שפויים כיהודי ההזוי מטהרן, שהמיר את דתו -
אחמדינג'אד - מדבר נגד עובדה היסטורית-היסטרית זו, ורק מושחת כראש הרשות הפלשתינית עוד עשה מההכחשה הזו רווח מעין-אקדמי.
אלא שההתייחסות הבלבדית לירושלים - עלולה להתפרש כוויתור על היתר, ובכך שוב תיווצר אי-הבנה בין הצדדים, האמורים לדון על עתיד האזור. לכן מוטב לומר מראש דברים ברורים לא רק בעניין ירושלים.
עד כאן לגבי הדברים הברורים וכאלה שאינם שנויים במחלוקת,
אך יש גם נושאים ששנויים במחלוקת, ולגביהם אפשר אולי להתפשר:
כפי שנכבש חצי האי סיני בעבר, הוא עלול להיכבש בעתיד ככל שיהיו נסיבות מקבילות.
גוש קטיף יחזור לפרוח תחת דגלי מדינת ישראל, וזירוז לשינוי זה יכול לבוא דווקא ביוזמת כנופיות הטרור שיתפתו להעצים ולהאדיר את הטרור מחבל עזה.
הגבול הצפוני נקבע בעקבות פעילות צבאית של סוריה נגד מדינת ישראל וכתוצאה של קוו הלחימה אליו הגיע צה"ל - אך הוא אינו מקודש: דמשק, הפרושה לרגלי גבעות רמת הגולן - אף היא בסכנה, והיה וסוריה תחליט להסתכן בפרובוקציה צבאית, דמשק תהיה יעד ברור לכיבוש מוצדק בנסיבות כפי שיהיו.
טרם שקלנו את הצעותיו הנדיבות של שר החוץ
אביגדור ליברמן להעברת ישובים עוינים לחזקת הרשות הפלשתינית - אשר הם כיום חלק ממדינת ישראל. וטרם נבדק נושא איחוד המשפחות, שלפי גרסה אחת לפחות - תוצאתו של איחוד זה הינה הגירת המוני ערבים לארצות ערב לשם, יישום האיחוד הנכסף הלכה למעשה, שם.
ויש, כמובן, עוד נושאים רבים לדיון, אך לכל אורך הדרך הפתלתלה צריך לזכור ולהזכיר כי לא רק ירושלים מהווה נושא ייחודי שהוא מחוץ למשא-ומתן.
