התסמינים הקליניים של רעלת הריון אינם ברורים ברובם. כאבי בטן מתחת לסרעפת, ראיה מעט מעורפלת, עצירה במתן שתן, והצטברות נוזלים בגפיים ובפנים. היות חלק מהסימנים מופיעים לא פעם בהריון ולא כולם מופיעים אצל כל הנשים, האישה חשה שמשהו לא תקין, אבל אין לה הבנה ברורה מה קורה איתה. כשהיא מגיעה למיון חדר לידה, היא לא פעם כבר במצב קריטי לבריאותה והעובר כבר חסר דופק או במצב קריטי. מודעות של האישה להיותה בסיכון, תוכל לסייע לה לזהות את התסמינים ולמהר להתייעץ עם הרופא או להגיע לחדר מיון. גם העובדה שהיא בסכנה תסייע לרופאים להתמקד על הסיבות לתלונותיה ולהגיש לה את העזרה הנדרשת במהירות ובמיומנות הנדרשים.
כיום ידוע, שעל-אף העובדה שרעלת הריון מתפרצת לקראת סוף ההריון, התפתחותה חלה דווקא בתחילתו. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, מצביעים על-כך שהתפתחות לא תקינה של השליה, גורמת לאי ספיקה שלייתית, כך שאספקת החמצן והמזון לשליה נפגמת, ועקב-כך, נפגעת גם אספקת החמצן והמזון לעובר. בתגובה, מפרישים העובר והשליה סיגנלים כימיים למחזור הדם של האם, הגורמים ליתר לחץ דם אצל האם כדי להגביר את זרימת הדם לשליה. יתר לחץ הדם עלול לגרום לנזק משני באיברים שונים של האם כמו: הכליות, הכבד, המוח והעיניים. בהיעדר טיפול מתאים, יכולה להיווצר פגיעה חמורה מקומית או כלל-מערכתית באותם איברים.
כאשר הפגיעה מגיעה למוח, עלולים להופיע אצל האישה בהריון פרכוסים קשים ושטף דם מוחי העשויים לגרום למות האם. לאור חשש זה, כאשר רעלת הריון מתפרצת ולא ניתן לעצור אותה, נוהגים לילד את האם. אם הלידה היא מוקדמת, וכן כתוצאה מהיעדר הספקת דם וחמצן לשליה יש חשש לחיי העובר, שעקב הלידה המוקדמת סובל מחוסר בשלות של רקמות ואיברים פנימיים, משקל נמוך ביחס לגיל ההריון, הפרעה באספקת חמצן לאיברים חיוניים ועקב-כך, מצוקה עוברית חריפה ולעיתים מוות.
בנוסף לסיכונים המיידיים, התפתחות רעלת הריון עלולה לגרום גם לסיכונים לטווח הארוך הן לאם והן ליילוד. נשים שחוו רעלת הריון, בעיקר כזו המתפתחת בשלבים מוקדמים של ההריון, נמצאות בסיכון יתר לפתח בשנות ה-40 לחייהן מחלות לב וכלי דם, ותוחלת החיים שלהן קצרה יותר בכעשור. ילדים שנולדו לנשים שסבלו מרעלת הריון נמצאים בסכנה מוגברת להשמנת יתר, התפתחות סוכרת בגיל הנעורים ומחלות לב וכלי דם בגיל צעיר.