איני אוהב לעסוק בתחזיות פוליטיות אבל אסתכן בתחזית - תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כנראה לא יפוצל. האוליגרכיה המשפטית הכוללת את מערך הייעוץ המשפטי והפרקליטות ואת שופטי בית המשפט העליון צפויה להערכתי לנחול ניצחון נוסף. השר נאמן כעו"ד מנוסה בוודאי לא היה מסתכן בהעלאת הצעותיו ללא תמיכה מוקדמת של ראש הממשלה, אך הוא צפוי לגלות ברגע האמת כי נתניהו אינו האיש שניתן לסמוך עליו. ראש הממשלה לא יעמוד בלחצים וברגע המכריע התמיכה לא תינתן. איני בטוח בכלל אם נתניהו לא החליט מראש שהוא מוכן להפסיד בקרב הזה בתמורה המתאימה.
מהיכן יבואו הלחצים לביטול התוכנית? להערכתי מסע הלחצים כבר פועל במלוא המרץ ובמישורים שונים, למרות שהפרשנים המלומדים אינם קושרים בין הדברים. המתקפה האחרונה בתקשורת על אהוד ברק אינה מקרית [הגם שהייתה לגופה מוצדקת], כך גם המתקפה האחרונה על השר ברוורמן ועל מפלגת העבודה בכלל [שק חבטות נוח - יש להודות]. אם הקורא העירני שם לב הרי יו"ר הכנסת לשעבר דליה איציק יצאה כמעט ללא פגע ממעשים חמורים לא פחות. מפלגת העבודה וברק יחלצו ממצוקה זו רק אם יבטיחו היחלצות נוספת למען "שלטון החוק" כפי שעשו ביחס לשר המשפטים הקודם פרידמן ויפעלו לסיכול התוכנית.
אני צופה שאהוד ברק ידרוש, כעניין עקרוני כמובן, מביבי לוותר בסוגיה זו על-מנת שיוכל לנאום שוב בפני פעילי העבודה ולהצביע על האסונות לשלטון החוק שהמפלגה מונעת בעצם הישארותה בממשלה. המשך שלטון האוליגרכיה המשפטי הוא תחליף נאות לתהליך השלום שאי-אפשר לקיימו.
ניתן לנחש שאי אלו פרשיות שניתן היה לחקור נגד בכירי המפלגה ייתכן ולא ייחקרו בהזדמנות חגיגית זו בה ירקחו את העסקה הכוללת. האם כבר הזכרנו את פרשת העברת הנכסים לבנותיו של ברק? את הטענות נגד השר שמחון? אין זה חשוב אם בטענות אין ממש, מאחר ואפשר, אם רוצים, לחמם תיק חקירה על אש קטנה גם אם לאחר שנים מתברר שאין בכלל תשתית להגשת כתב אישום.
גם בליכוד יהיו לחצי נגד. חביבו של עיתון הארץ דן מרידור הדו-חרצופי כבר זכה לכתבת ענק אוהדת בעיתון - שופרה של האוליגרכיה המשפטית - בה תקף את תוכנית הפיצול. ברגע הנכון יגויס למתקפה בוודאי גם בני בגין וכן השר גדעון סער שיש וקשרים הדוקים מאד מעברו לחבורה הנכונה. ייתכן שאף ח"כ נוספים מהליכוד, שהם בעלי עניין, יגויסו נגד התוכנית. השר נאמן, נאמן ככול שיהיה על ראש הממשלה, נטול כוח פוליטי ממשי. כוחו נתון לו רק מתמיכת ראש הממשלה וברגע המכריע הוא יגלה שתמיכה זו נמסה כשלג ביום שרב.
סביר להניח כי מפלגת קדימה לא תתמוך גם היא בהצעת החוק למרות שקיים בה רוב מכריע התומך בהצעות נאמן לגופן, אבל הסוגיה העניינית אינה המכריעה בפוליטיקה. שאלה חשובה היא מה יעשו מפלגת ישראל ביתנו והשר ליברמן, האיום בכתב אישום המונח כחרב מתהפכת מעל השר ליברמן די בו כדי לאפשר את השגת תמיכתה של המפלגה נגד מהלכי השר נאמן במחיר המתאים והידוע. אם תוצע הצעה כזו - ימים יגידו.
בקיצור הסיבה האמיתית לכך שמעמד היועץ המשפטי לא ייחלש ותפקידו לא יפוצל נובעת מהעובדה הפוליטית הגסה שכוח רב מדי נצבר בידי נושא התפקיד הזה וכוח זה די באיום מרומז ומעורפל בשימוש בו כדי לסכל מהלך שזוכה לתמיכה עניינית עצומה. רובם המכריע של חברי הכנסת לו היו נדרשים להצביע בהצבעה חופשית ועל-פי מצפונם היו תומכים בהצעות השר נאמן - די להערכתי בכוח שנצבר בידי מוסד היועץ המשפטי לממשלה על-מנת להבטיח את סיכול התוכנית.
כשם שאיני אוהב לחזות את העתיד, איני נוהג להשיא עצות פוליטיות לפוליטיקאים חכמים ומנוסים, אבל אסתכן גם כאן. תפסת מרובה לא תפסת- מכיוון שהסיכוי להגשים את התוכנית הגדולה קלוש, כדאי להם לנסות ולהעביר בחקיקה מיוחדת את סוגיית הטיפול בחקירות אישי ציבור נבחרים מהיועץ המשפטי לנושא תפקיד מיוחד, או לגוף מיוחד, שימלא את תפקידי היועץ המשפטי בתחום זה.
במהלך זה תיפתר הבעיה הגדולה של ניגוד אינטרסים בין מעמדו של היועץ כמי שמחליט על פתיחת חקירות והגשת כתבי אישום נגד נבחרים למעמדו כיועץ להם. נראה לי שלמהלך כזה יש סיכוי לא רע בכלל לעבור בכנסת - גם כאן לא תמיד מהסיבות הראויות.
ניתן להניח שהקורא הנרעש מפרש את האמור לעיל כאילו הנחת היסוד שלי היא שצמרת פרקליטות המדינה מוכנה להיות מעורבת בסחר מכר פוליטי בכל הנוגע לקיום חקירות נגד אישי ציבור ולהפסקתן, או בכל הנוגע להכרעה אם יש או אין מקום להגשת כתב אישום, או לפתוח בחקירה פלילית נגדם והיא נכונה לשקול הפסקת הליכים פליליים בתמורה נאותה שתשמר את מעמדה. מסקנה כזו היא על אחריותו של הקורא בלבד.
