האם שאול מופז נכנס לנעליו הגדולות מדי של יוסף שילוח בסרטי ה"בורקס" הנהדרים בהם צפינו בילדותנו?
מופז מעוניין לשוחח עם החמאס. יפה מאוד, אך השאלה הלוגית האם היא החמאס מעוניין לשוחח עמו? מיותר לציין כי מדובר בארגון טרור בעל גישה פונדמאנטאלית, המעוניין למחוק את מדינת ישראל מעל מפת העולם, וזאת בכל דרך אפשרית. אומנם נכונה הסיסמה ש"שלום עושים רק עם אויבים", ברם, משא-ומתן מתרחש בדרך כלל בחדרים צדדיים ואין לעשותו בפרהסיה לעיני כל.
הצעתו של מופז עוררה רחשי לגלוג במחנה החמאס, המפרש זאת כחולשה ישראלית, שכן אם כבר כעת מוכן מי שנמנה על האליטה של הקבוצה הצבאית-ביטחונית לפשרות מרחיקות לכת ולהידברות עם ארגון הקורא להשמדת המדינה, הרי שניתן לסחוט מהישראלים עוד ויתורים.
הצעותיו של מופז אינן מגלמות דרך חדשה, שכן ממילא בנושא השבויים מתקיים מו"מ עם ארגוני הטרור וביניהם החמאס. ברם, מכאן ועד להעניק הכרה גורפת לארגון מרצחים שכזה הדרך ארוכה.
אם מופז ציפה כי מעשהו יקרבו לעגלת השלטון של קדימה והוא יהווה אלטרנטיבה ל
ציפי לבני, הרי שלאחר מעשהו של שאול, אשר שאל והשאיל תוכניותיו מ"ברית שלום", מ"מצפן", מ"בצלם" ודומיהם, הרי אולי כבר עדיף שיקול הדעת שמגלה לבני בנושא.
חבל ששאול במעשיו עלול ללכת שולל אחרי תקוות לא מבוססות עם ארגון שאפילו הנשיא מובארק מבין כי יש לרודפו בזרוע חזקה וביד נטויה.
אין בתוכנית שאול משנה סדורה ואין בה כל בשורה חדשה, היא למעשה נוסחה ממוחזרת של האג'נדה של השמאל הישראלי מזה שנים ואף מרחיקה לכת הימנה, שכן השמאל מעולם לא תמך במו"מ בנוסח זה.
קדימה עלולה לזלוג לעבר השמאל במפה הפוליטית באם תתקבל תוכנית זו, ואז היא תותיר את המרכז הפוליטי ריק, דבר העשוי לסייע ל
בנימין נתניהו, אשר כסמן הימני במערכת הפוליטית הישראלית, רק בידיו המפתח לוויתורים נוספים ולהסדרים חדשים.
בינתיים אין לנו פרטנר למו"מ וכיוון שכך, עדיף לא לשלוח יוני שלום אל קן הנץ המשחר לטרף.
