"ביבי הושפל", "אובמה עשה לו זובור ולימד אותו לקח", "אובמה לא ליווה את נתניהו בצאתו","לא הייתה תמונה משותפת", "אובמה לא התחבק,לא הסתחבק ולא התנשק עם נתניהו"!
לפעמים כאשר אני קורא את הידיעות הללו מעיתונאינו ה-"מלומדים" אני חושב כי לא מדובר בעיתונאים וכתבים מדיניים המסקרים חדשות, אלא בעיתונאי צהבת,המתעסקים בחדשות רכילות.
כאשר אני שומע את אותם "עיתונאים דגולים" מדווחים "חדשות" אני נזכר בדיווחי ה-"חדשות" בתוכניתה של ג'ודי שלום ניר מוזס ברדיו(סליחה ג'ודי...)
כאשר ג'ודי מדברת ומספרת על מה שקורה בעולם ובאיזורינו היא מדברת מזוית של רכילות ומתעסקת בעיקר בדברים הטפלים (לחיצות יד, צילומים, חיבוקים, שפת גוף, חיוכים, נשיקות וחליפות...) אני מבין זאת, כי זהו סגנונה ולכן יש לה גם תוכנית ברדיו המתנהלת בסגנון הזה.
אולם כאשר "עיתונאים בכירים" או עיתונאים שתופסים מעצמם כאלה מדווחים על "חדשות" בסגנון רכילותי - כאן מתחילה הבעיה!
כאשר במקום לדבר על המהות ועל התוכן מדברים על העניינים הצהובים,על עניינים של פוזה-מה נראה לך ומה נראה לכם ומה נראה לנו...
זה מתחיל ובעצם מזמן התחיל כבר להדאיג...
כאשר כתב אמריקני אמר לי השבוע כי בזמן שהייתו בארץ עודכן על המתרחש בפגישה בוושינגטון באמצעות התקשורת הישראלית ואח"כ התקשר לחבריו בארה"ב ושמע מהם... דברים הפוכים לגמרי... זה נשמע לא טוב בלשון המעטה.
קודם כל זה מראה עד כמה העיתונות שלנו רדודה ומנותקת מהמציאות-תרתי משמע.
העיתונאים שלנו בודים וממציאים אגדות וסיפורי מעשיות-ואח"כ דנים בינם לבין עצמם בשמועות, באגדות ובמעשיות שהמציאו.
זה מזכיר לי את הסיפור על אותו הילד אשר כל יום היה צועק "זאב זאב" וכל פעם שאנשים באו לעזור לו הם נוכחו לדעת כי לא היה ולא נברא ופשוט הילד "עבד עליהם", עד שברגע שבאמת הגיע הזאב אבל אף אחד כבר לא ספר אותו ולא בא לעזור לו- כי כבר לא האמינו לו.
אם לא הבנתם - הילד בסיפור משול לתקשורת הישראלית.
במציאות, אותה התקשורת אשר כבר מזמן הפכה עצמה ללא רלוונטית,
הציבור אומנם צורך חדשות ומתעניין-אך עושה זאת לא בגלל שהוא מאמין לתקשורת אלא בגלל שהוא רוצה לשמוע חדשות לגבי המתרחש בארץ ובעולם.
השמצת ישראל מתחילה מבפנים
למרבה הצער והבושה אמר לי אותו כתב אמריקני "תגיד לי איך אתם רוצים שיבינו אתכם בעולם כאשר העיתונאים שלכם בארץ כ"כ שליליים כלפי ההנהגה שלכם?"
למען האמת, לא היו בפי תשובות בשבילו! הוא צדק!
מדוע אנחנו באים בטענות למדינות אירופה ולאו"ם? הרי כל האינפורמציה שהם מקבלים לגבי ישראל באה מעיתונאים ישראלים "פטריוטים" ומעוד כמה ארגוני שמאל המקבלים מימון אירופאי.
את העיתונאים שלנו לא מעניינות העובדות, אותם מעניינת רק האג'נדה.
לא חשוב להם על מה נועד נתניהו בביקורו החשאי ברוסיה-מה שכן חשוב הוא למה לא הודיע נתניהו לעיתונאים ולמזכירו הצבאי על פגישתו החשאית...
למה לא הודלף העניין....?? וכן "אכן ברדק שורר בלשכה של נתניהו" , "דבר כזה לא היה מאז קום המדינה...."
אותו הדבר מתרחש עכשיו. לא מעניין את אותם "עיתונאים בגרוש" על מה דיבר נתניהו עם אובמה (תקיפת אירן כן או לא?) מה שכן מעניין אותם אלו הזוטות: צילומים, חיבוקים,נשיקות, קוקטיילים ולפי הגיונם העקום רק חסר היה שיגידו "הו כמה חבל שאובמה ונתניהו לא הלכו יחדיו לבר השכונתי לבקר אצל חשפניות הרוקדות על עמודים"....
מבחינת הגיונם העקום היה רצוי כי נתניהו יתחנן לצילום משותף עם חוסיין אובמה כמו שאולמרט הזכור לשימצה התבזה והתחנן בזמנו ללחיצת יד עם בשאר אסד, וראה רק את גבו של אסד...
אג'נדאות במקום עיתונאות
הרדידות הטימטום וחוסר המקצועיות של התקשורת הישראלית פשוט משוועת.
אם אני לוקח ידיעות שכותבים "עיתונאים חוקרים" ובוחן את המציאות אני פשוט מתפקע מרוב צחוק-והרי אם עיתונאים מחפשים בכוח לחזק את האג'נדה השמאלנית שלהם, מספרים לנו סיפורי מעשיות על "משבר וכתף קרה לנתניהו" בכדי לגרום למשבר כזה ואח"כ מתברר שהכל עורבא-פרח, ואין אפילו עיתונאי שיקום ויודה "מצטערים טעינו, שגינו, טימטמנו וטומטמנו"- אז גבירותיי ורבותי חבל על הזמן שלהם וחבל על הזמן של כולנו.
כל עוד לא יהיה ערוץ טלוויזיה ימני, או לכל הפחות איזון נדרש בתקשורת הנוכחית (מה שקשה לי להאמין שיקרה) אז נמשיך לקבל ביקורות מהעולם, והעיתונאים שלנו ימשיכו לקבל את ה-"עמלות" מאותם אנטישמים שונאי ישראל בעולם.
ממכרים שדיברתי איתם לאחרונה נודע לי שאלה שעדיין קונים עיתונים, בדרך כלל משתמשים באותם העיתונים לעטיפת הדגים ולניקוי החלונות.
