ב-1984 רכשתי שני מנויי מפעל הפיס. כעבור מספר שנים רכשתי עוד שניים. לפני מספר שנים נערכה הגרלת ענק של מנויי מפעל הפיס שבמהלכה הוגרלו מכוניות לא זולות במיוחד. בערב ההגרלה התברר כי שניים מבין הזוכים במכונית הם אנשים חשובים מאוד בארצנו הקטנה, אחד יושב-ראש דירקטוריון ענק והשני מנכ"ל מפעל ענק. ובקיצור, עם הזוכים נמנו יושב-ראש דירקטוריון מפעל הפיס שמעון סניה כצנלסון והמנכ"ל שאול סלוטניק.
עם היוודע שמות הזוכים החלטתי לבטל את הכרטיסים שלי. החלטתי, אך זה לא הלך לי בקלות, כי מפעל הפיס נקטו שיטות התחמקות שונות ומשונות. אבל סוף טוב, הכל טוב: הכרטיסים בוטלו לבקשתי.
במרס השנה נעשתה אלי פנייה מחודשת ממפעל הפיס לחדש את המנויים הישנים. לאחר התלבטות וברגע של חולשה הסכמתי. מפעל הפיס חידש לי לבקשתי שני כרטיסים עם המספרים הישנים שלא נמסרו לשימושו של מנוי אחר.
לפני כחודש ניהלתי שיחה עם מנהל הבנק שלי על הוראות הקבע שיש לי בחשבון. במהלך השיחה עלתה סוגיית הוראת הקבע למפעל הפיס. "אני", אמר לי מנהל הבנק, "עובד בבנק כבר למעלה משלושים שנה ומתוכן למעלה מעשרים שנה כמנהל ולא יצא לי לראות מבין אלפי לקוחותיי המנויים במפעל הפיס ולו אחד שזכה בפרס העולה על 50 ש"ח, למעט מקרה אחד". איזה מקרה? - שאלתי. "הייתה פעם אחת שבה לקוח שלי זכה ב-100 אלף ש"ח", השיב לי המנהל. אני מכיר אותו? - שאלתי. "אותו אתה לא מכיר, אבל את אבא שלו בטוח שכן". מי זה? - הסתקרנתי. "הבן של (וכאן נקב בשם האב ומשפחתו) שהיה עד לפני מספר שנים מנהל המחוז של מפעל הפיס", השיב לי המנהל. הוא כנראה התכוון לזכיין מהדרום.
אינני רוצה לחשוד בכשרים, מה גם שאין לי הוכחות חותכות. אבל ישנן שתי נקודות שמאוד מטרידות אותי ביחס למפעל הפיס:
(1) במוצ"ש האחרון הייתה הפעם השביעית שאני פונה אליהם (דרך האתר שלהם באינטרנט) כדי לבטל את המנויים שלי, אבל הם טרם חזרו אלי. מעניין מדוע?!;
(2) בעבר, כל אימת שפניתי אליהם כדי לבטל את הכרטיסים שלי, קרה שבאותו שבוע זכיתי בסכום כסף שמכסה, פחות או יותר, את עלות הכרטיסים, מה שגרם לי לבטל את בקשת הביטול (אני חלש אופי, כבר אמרתי?). צירוף מקרים? לשיפוטכם הקוראים!