מלפני כשנה בערך עמותת אלסדק בעלת הרעיון יזמה והובילה עתירה לבג"צ באצעות עו"ד ד. סלמאן חיר , בנושא מתן שוויון לדרוזים הלכה למעשה בכל תחומי החיים.
מראש ידענו שגורל העתירה להידחות כי היא כלל ואינה עוסקת בנושא ספיציפי, מטרתנו הייתה ברורה: לדעת חד-משמעית מה היא עמדת ממשלת ישראל בנושא שוויון הדרוזים, ומצד שני לקבל אישור והכשר הג"צ שאכן קיים אי שוויון, קיפוח שמתמשך עשרות שנים.
תוצאת הבג"צ לא אכזבה. שלושת השופטים הצהירו שאכן קיים אי שוויון וקיפוח מתמשך נגד העדה הדרוזית והצ'רקיסית בישראל. ואף כב' הבג"צ רמז להנהגת העדה ולכל מי שעוסק בנושא, כי באם יוגשו עתירות בנושאים ספציפיים ויוכחו כאמיתיים, הנושאים יזכו ליחס רציני, וזאת על-פי כל כלל הצדק. הבג"צ אמר בדרך עקיפה- אתם צודקים- תגישו עתירות בנושאים ספציפיים, וזאת בכדי שיהיה קל לנו להחליט בהם. לדוגמה אם תוגש עתירה לבג"צ בנושא האפליה ואי השוויון במענקי האיזון, ואם טענה זו תהא מוכחת, הבג"צ ישפוט לצד המקופחים. כנ"ל בכל נושא ונושא כמו חינוך, תקציבים, תעשיה, חלקות בניה לזוגות צעירים ולחיילים משוחררים. הבג"צ אמר לנו בעקיפין: "מעכשיו הכדור במגרש שלכם, דלתות הבג"צ פתוחות בפניכם".
ציטוט מתוך פסק הדין:
"זוהי עתירה שהוגשה על-ידי פורום ראשי המועצות הדרוזיות והצ'רקסיות בישראל, עמותת "אלסדק" לשימור המורשת ולהגנה על זכויות הדרוזים בישראל, וכן 162 נציגים מהעדות הדרוזיות והצ'רקסיות בישראל, בהם ראשי מועצות מקומיות, קציני צבא ומשטרה בכירים, ובעלי מקצועות שונים, בהם רופאים ועורכי דין.
העתירה מופנית כנגד ממשלת ישראל וראש ממשלת ישראל"
עניינה של העתירה בבקשת סעד המופנה כלפי המשיבים, ליתן טעם מדוע לא ימומש, הלכה למעשה, שוויון זכויות מלא וגמור לבני העדות הדרוזית והצ'רקסית בישראל. לצורך פירוט, מונים העותרים שורה ארוכה של עניינים המחייבים, לגישתם, מתן צווים כלפי המשיבים, ואלה עיקרם:
מדוע לא בוצעו עד היום החלטות הממשלה בעניין שוויון לאוכלוסיה הדרוזית; מדוע לא תונהג על-ידי המשיבים מדיניות ברורה ומוצהרת של העדפה מתקנת לאוכלוסיה הדרוזית, אשר משמעה סגירת פערים שנפערו במשך שנים שיצרו קיפוח ואפלייה; מדוע לא תוחרג האוכלוסיה הדרוזית מהקיצוצים התקציביים המושתים על-ידי הממשלה חדשות לבקרים, בשל הצורך בסגירת פערים ובקיום מדיניות של העדפה מתקנת; מדוע לא יפעלו המשיבים להקמת מנגנון אשר יבטיח שוויון לאוכלוסיה הדרוזית, אשר תפקידו יהא לבדוק את הצרכים האמיתיים של אוכלוסיה זו, ועל פיהם יוקצו המשאבים, ותונהג מדיניות שתבטיח את יישום התוכניות עד למימוש השוויון בכל התחומים; מדוע לא תיערך בחינה מחודשת שתביא לשינוי בהתייחסות לדרך הקצאת המשאבים, ובמיוחד בנושא מענק האיזון לרשויות המקומיות הדרוזיות, וזאת כדי להבטיח שוויון מלא גם בעניין זה, ואף העדפה מתקנת לצורך גישור על פני פערים של שנים. ולבסוף - מדוע לא יפעלו המשיבים להבטחת שוויון מלא לעדות הדרוזית והצ'רקסית, בין בכלים שלטוניים ומינהליים, ובין בייזום חקיקה הולמת במידת הצורך.
העדות הדרוזית והצ'רקסית הינן איבר מאבריה של החברה הישראלית, ולהן חלק מהותי וחשוב ביותר בהבטחת חוסנה הצבאי והביטחוני של המדינה. יש להן תרומה חשובה גם בתחומי עיסוק שונים שבהם בני העדות הללו תורמים מכוחם ומכשרונם לחיי החברה, התרבות והרוח בישראל. לעדות אלה נציגות נכבדה גם במערכות הצבא והשלטון. הן קשרו את גורלן עם גורל המדינה והעם בישראל, ושוררת ברית-עולם ביניהם.
חרף חשיבותו הרבה של הנושא אותו מעלה העתירה, כלליותה, והשתרעותה על פני מיגוון רחב של עניינים בלא התמקדות
קונקרטית, בעניינים ובסעדים
ספציפיים, הופכת את הדיון השיפוטי בה לבלתי ישים. מעבר לטענות כלליות ורחבות בדבר קיומו של אי שוויון בתחומים שונים הפוגע בעדות הדרוזיות והצ'רקסיות, העתירה אינה מתמקדת בנושאים ספציפיים שעמם היא מבקשת להתמודד, ולגביהם היא מבקשת סעדים קונקרטיים. כלליותה של העתירה, הן בהגדרת המחלוקת, הן בבסיס העובדתי היא מניחה, והן בסעדים המבוקשים, עומדת בעוכריה, וככזו לא ניתן לבררה במתכונת
העתירה בענייננו היא כללית וכוללנית. היא טומנת תחת כנפיה טענות בדבר אי שוויון כלפי העדות בכל תחומי החיים. התוצאה היא כי חסרה הגדרה ספציפית של המחלוקת, חסרה תשתית עובדתית מלאה וקונקרטית ביחס לכל תחומי אי השוויון הנטענים, וחסרה בקשת סעד קונקרטית המתייחסת לכל אחד ואחד מהעניינים הרבים המועלים. מתקיים בעתירה זו הביטוי השגור
"תפסת מרובה - לא תפסת". בנסיבות אלה, לא ניתן לדון בעתירה כמות שהיא, ואף להידרש לסעדים המבוקשים בה.
אין בדברים האמורים כדי להקהות כהוא זה מחשיבותו של הנושא הכללי העולה בעתירה, ומהצורך להתמודד עם גילויי אי שוויון קונקרטיים כלפי העדות הדרוזית והצ'רקסית, באם קיימים, באותם תחומים ספציפיים שבהם תשתית עובדתית מלאה מצביעה על קיום פגם. בהתמודדות זו, נדרש מיצוי הליכים כלפי הרשויות המוסמכות, ובהימצא עילה משפטית מבוררת, ניתן להביאה גם בפני ערכאות השיפוט המוסמכות.
העתירה במתכונתה הקיימת נדחית על הסף, מהטעמים שהובהרו לעיל.
פסק הדין מדבר בעד עצמו.
לבסוף אני כיו"ר עמותת אלסדק רוצה לציין את פועלו המקצועי של עו"ד ד. סלמאן ח'יר ואת תרומתו לקידום הבג"צ.
