ספק גדול אם שמו של אופיר קדם אומר משהו לחובבי הקולינריה בארץ. אבל בברנז'ה המקצועית הוא נחשב לאשף המטבח המוביל של בתי המלון הישראלים. זהו האיש ששמו הולך לפניו כמי שאין לו בר-תחרות בקרב עמיתיו השפים, הפזורים בבתי המלון למיניהם.
עם יד על הלב צריך להודות כי הקולינריה המלונאית אינה מצליחה, בדרך כלל, להתמודד עם זו של מסעדות הגורמה הלא-מלונאיות. מה לעשות, אבל הן ממש נופלות לעומתן, לאין ערוך, במידת היצירתיות שלהן, בטעמן ואפילו בטיבן.
אלא שמסתבר שיש ביניהן, בכל זאת, אחת שהיא יוצאת-דופן: זו של מלון "דן אילת". הארוחות היומיומיות, העולות על שולחנות חדר האוכל "פייר פוד", שמות בכיס הקטן כל ארוחה במסעדותיהן של מלונות אחרים בכלל ושל מלונות רשת "דן" בפרט. היא עולה עליהן עשרות מונים בשפע, במבחר ובטיב התבשילים שמוציא שף הצמרת אופיר קדם מתחת ידיו.
חגיגה לעיניים
חדר האוכל "פייר פוד" של "דן אילת" הוא חגיגה לעיניים ולפה. ארוחות הבוקר, הצהריים והערב שלו מבוססות כולן על פרודוקטים טבעיים, ללא תרכיזים או חיקויים למיניהם, ויש בהן אמנות יצירתית לשמה. לצורך העניין נעזר השף קדם בצוות-בשלנים מיומן, ובהם בולט במיוחד שף ארגנטינאי, המיטיב לרקום את התבשילים המפורסמים בנוסח ארץ הבשר, הפסטות והקינוחים המשובחים, שאין להם מתחרה במטבח העולמי. עזר-כנגדו של קדם הוא גיל רון, הממונה על המזון והמשקאות של המלון, שמיטיב לברור בקפידה רבה בסל הגורמה את המוצרים העולים על השולחן. קדם עצמו רוקח את כל הכבודה הקולינרית בפיקנטריה ובתיבול מושלמים, שהם גם סודו המקצועי הכמוס, שאיש מבין השפים האחרים עדיין לא הצליח לפענח.
גם במצוקת העיתים של בתי המלון, במיוחד מחוץ לעונת התיירות, אין השף קדם זונח, ולו לרגע, את רמת התבשילים המעולה. שלא כשפים בבתי-מלון אחרים, שהתאימו עצמם למצב הקיים, קדם אינו עושה הנחות של תמהילים זולים, שבהם מלעיטים, בדרך כלל, את קהל הסועדים המצוי של ועדי העובדים, המפרנסים בעונה המתה את בתי המלון. בשביל קדם כל סועד, בכל מצב, הוא בבחינת "וי.איי.פי", שמגיע לו הטוב שבמיטב.
למען הגילוי הנאות נטעים כאן כי עליונותו של מטבח "דן אילת" ניכרת לעומת מטבחי המלונות האחרים. מטבע הדברים לא נכללים בקטגוריה הזאת מסעדות נלוות המסופחות לבתי המלון כיחידות עצמאיות, כמו, למשל, מסעדת "מוסקט" המצוינת של "מצפה הימים".