מי אמר ש'שלוחים' זו מילת גנאי?

הכול היה מוכן לטקס אפיית המצות בקייטנת הפסח של המתנ"ס ביישוב להבים: הקמח, המערוכים, אפילו באר נבנתה לצורך הדגמת שאיבת "מים שלנו". אלא שיממה לפני שהפעילות עם ילדי היישוב הייתה אמורה לצאת אל הפועל, קיבל הרב יוסי ביסטריצקי, שליח חב"ד בלהבים, הודעה מהמועצה כי הפעילות מבוטלת. אחד התושבים שחשש מהשתלטות החרדים על היישוב הפסטורלי כתב מכתב לראשי המועצה, ובו מחה על קיום טקס אפיית המצות במסגרת המתנ"ס המקומי. במועצה נלחצו, וביטלו את האירוע. "בכל מקום יש אנשים קולניים ואנשים שמפחדים מכל דבר חדש, זר", אומר ביסטריצקי. "אבל כשאנשים מכירים אותנו מקרוב הם מבינים שאנחנו אנשים בדיוק כמוהם. שלא באנו להזיק אלא לקרב". אברכים ממתינים בתור מאות אלפי ישראלים "עשו שבת", אכלו ארוחה או סתם ספגו קצת אווירה יהודית וישראלית בבתי חב"ד בחוץ לארץ - בקטמנדו, בתוניס, במקסיקו, ברומניה ואיפה לא. הסלוגן של חב"ד אומר שבכל מקום שיש בו קוקה קולה תמצאו גם בית חב"ד, והמצב היום הוא שבחלק מהמקומות בעולם כבר יש בית חב"ד על-אף שאין קוקה קולה. אבל דווקא בישראל, שבה פזורים 257 סניפים של בתי חב"ד המאוגדים תחת ארגון 'צעירי אגודת חב"ד' - ממבואות החרמון שבצפון ועד לאילת, בעיירות פיתוח כמו ירוחם ושלומי וביישובים מהעשירון העליון כקיסריה ורמת השרון - תושבים מקומיים מרימים לא פעם גבה חוששת נוכח הקמת בית חב"ד במבצרם הפרטי. ברבים מהמקרים עבודתם של השליחים בישראל קשה יותר משל אחיהם מעבר לים. אלו נאלצים להתמודד עם סטיגמות ודעות קדומות, עם קשיים כלכליים ועם בדידות קשה ואתגרים לא פשוטים בחינוך הילדים. בשבוע שעבר נערך הכינוס השנתי של שליחי חב"ד בארץ, שבו השתתפו כ-400 שליחים ('שלוחים' בחב"דית). מדי שנה הם מתכנסים כדי לפתור את הבעיות האופייניות רק למי ששליחותו היא בלב מדינת היהודים. הקמפיין המתוקשר של 'ועד הפעולה' ברמת אביב, ששם לעצמו למטרה להוציא את פעילי חב"ד מהשכונה הצפון תל אביבית, הוא אומנם סנונית יחידה, אולם גם במקומות אחרים תחושות כמו ניכור במקרה הרע והתעלמות ואדישות במקרה הטוב הן מנת חלקם של השליחים. "בחו"ל אתה נאלץ לפעמים לשחוט בעצמך עופות, ואשתך אולי צריכה לנסוע ארבע שעות כדי לטבול במקווה", אומר אחד השליחים, "אבל רק בישראל שואלים אותך אם עשית צבא, למה החרדים מרעיבים ילדים, ומה יש לדוס כמוך לחפש בשכונה שלהם". ובכל זאת, בצעירי חב"ד יודעים להצביע בסיפוק רב על התגברות מספר היוצאים לשליחות, על אברכים צעירים הממתינים בתור כדי למצוא שכונה חדשה שבה יוכלו לתקוע את סיכת השליחות, ועל הרבה הרבה מצוות ומעשים טובים המתרחשים מדי יום ביומו.