עולם המחשבים נקרא עולם וירטואלי אבל לגבי הנוער והילדים שלנו הוא העולם המציאותי שלהם. חלק גדול מחייהם מתנהל באינטרנט, במיוחד החיים החברתיים שלהם.
הסכנות שאורבות לילדים בחוץ מובנות לנו ההורים מניסיוננו האישי, ואילו את הסכנות בעולם הווירטואלי איננו מכירים כלל. חשוב לדעת, כי העולם הווירטואלי מסוכן כמו העולם המציאותי ואולי אף יותר, בגלל "הקלות הבלתי נסבלת" של הפצת ידיעות, רעיונות, מסרים, הסתה וכו'.
לדוגמא: נאמר כי ילד רב עם חברו, חוזר אחר-כך לביתו ומפיץ שקרים ודברי נאצה על החבר, לכל תלמידי בית הספר, נוצרת כאן פגיעה הרסנית ביותר לתלמיד, שקשה מאד לתקנה ובמקרים קיצוניים גורמת לדיכאון עמוק ואף להתאבדות. יש אתרים שמעודדים סמים, אלכוהול, אנורקסיה והתאבדות ואף "מלמדים", כיצד להתאבד. וכך קרו טרגדיות משפחתיות.
אנחנו, כמבוגרים והורים, לא מבינים לעיתים את התנהגותו של הילד ואת הגורמים להתנהגות זו כי אנחנו מנותקים מהעולם שלו. חובה עלינו להכיר את הרשתות החברתיות שהילדים משתמשים בהן, להיכנס אליהן ולראות מה קורה. חובה עלינו להכיר את הרשת ואת האתרים הפופולריים והמסוכנים. (וגם חובה של מחנך לשוטט שם פעם בשבוע לפחות).
יש להתקין תוכנת סינון במחשב הבית, כפי שקיימת בספריות בתי הספר. חובה על בתי הספר להקדיש שיעורים על הסכנות ברשת, ההתנהגות ברשת וכו'.
האחריות ללימוד גלישה נכונה ובטוחה היא בעיקר על ההורים. כמו שמלמדים ילד איך לחצות כביש, כי הכביש מסוכן, כך יש ללמד ילד לגלוש ברשת.
כשהילד קטן, יש לחסום בפניו את האינטרנט ולאפשר לו לגלוש רק עם ההורה (לא נותנים לילד קטן לחצות לבד כביש!). עם השנים, ככל שמלמדים אותו וגולשים איתו, מאפשרים לו לגלוש ליותר אתרים והיקף החסימה יורדת בהתאם לגיל.
