בנים-בנות, קצת סבלנות, סיבוב ההופעות שלנו מתקרב ואם לא נעשה עוד מאמץ - פשוט לא נהיה מוכנים. אז קצת רצינות, בבקשה.
להזכירכם, בחודשים האחרונים התאמנו על השירים "שתי מדינות לשני עמים", "הכיבוש משחית", "שלום עושים עם אויבים", "המתנחלים - עצם בגרון ההסדר", "אין פתרון צבאי לטרור", "הכדורים תמיד נורים מצד אחד", ו"שלום עליכם, מלאכי משפט עליון", ואני חייב להגיד, שהצלחנו להגיע לרמה משביעת רצון, חבר'ה, לכולנו מגיעה טפיחה על השכם.
אבל הפעם, בנים-בנות, נתאמן על שירה בכמה קולות.
יופי, אליעזר, יופי.
השיר שבו נתחיל היום, בנים-בנות, הוא "הצדק תמיד איתנו", ויש בו שני קולות: שורות א-ב-ג יזמרו "ליברמן רוצה להיות מקארתי" ושורות ד-ה-ו יזמרו "אם תרצו היא תנועה מגונה". ברור?
אליעזר, חלק בבקשה את הדפים עם מילות השיר לכולם. אני חוזר ואומר: אנחנו חייבים לשיר בהרמוניה, אל תשכחו, אנחנו מקהלה, מ-ק-ה-ל-ה. כולם ביחד.
יופי, חמוד, אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך.
כולם מוכנים? יופי, עכשיו רק שורה א' ובקול גבוה, קדימה בנים: "ליברמן רוצה להיות מקארתי, אבל אני בזכויות האדם בחרתי", יופי, בקול גדול, בנים. נהדר, אליעזר, תמשיך לנופף עם האצבעות, זה עושה יופי של תפאורה דינמית.
יריב, כמה פעמים אמרתי לך, זה לא אכפת לי מי התחיל, עזוב בשקט את ג'אבר ותפסיק להתלחשש עם פַתחי. נטע, הפעם הגזמת, החוצה. לא, לא אכפת לי שאת מתנצלת, החוצה ומיד.
שורה ב' מוכנה? יופי. עכשיו רק שורה ב', ביחד כולם: "הוא בריון ונדָלי, גזלן טריטוריאלי, נואם ניאנדרתלי". מצוין, נהדר, למשוך את המילים, יופי.
רגע אחד, בנים. מרטין, כבר אמרתי לך, תפסיק לפזם את "בינתיים הוא זכאי, בינתיים הוא זכאי". זה לא הזמן המתאים.
ועכשיו שורה ג', בבקשה. אתם רק מזמזמים, מוכנים? לא לשכוח, כל השורה ביחד, בקול נמוך: "הוא מושחת, הוא מושחת, הוא מושחת", ב-י-ח-ד אמרתי, יופי. להדגיש את ההברה הראשונה אבל גם את האחרונה. איך אפשר להדגיש גם את הראשונה וגם את האחרונה? אתם צודקים, אבל גם אני צודק.
כן, עדנה, גם את צודקת.
ועכשיו רק שורה ד'. שורה ד', תקשיבו לי. חשוב מאוד שישמעו אתכם, אבל לא בקול רם מדי. אני כבר אסמן לכם מתי להיכנס. כן, גם אתה, אליעזר, אתה חייב. כן, אז תתאמנו בינתיים על השורה החדשה: "גולדסטון הוא לא מילה גסה, גולדסטון הוא לא אויב העם, גולדסטון הוא הראי שמפחדים להביט בו כולם" - בדיוק, להתאמן.
יופי, אליעזר, יופי, כבר אמרתי לך שאתה עושה יופי של עבודה היום?
שורה ה', סוף סוף הגענו אליכם. בואו נתחיל: "'אם תרצו' - עשבים שוטים, 'אם תרצו' - כנופיית מסיתים", כן, בעדינות, לאט-לאט, מוטי, שלא תעז, אם אתה ממשיך ככה אני קורא להורים שלך. שמעת? תעזוב לנבילה את הצמה. כן, אני יודע שאתה אוהב אותה, אבל די.
שורה ו' מוכנה? יופי, אני שמח, כל הכבוד על הסבלנות. יורם, אתה מוביל, קדימה: "'אם תרצו' - חזרה לימי האינקוויזיציה, 'אם תרצו' - ציד מכשפות מלא אמביציה". יותר ברגש, בבקשה. לא, יורם, אין לנו חרוזים יותר טובים, אל תנדנד עכשיו, לא כולנו מוכשרים כמוך. אבל זה ישתלב יופי עם השאר.
כן, אתה שומע? תמשיכו, ועכשיו, מרטין, להוריד את הכפפות, לשיר בעוז, באמונה: "פאשיסטאן זה כאן, סתימת פיות זה העניין". כן, להדגיש את המילים, את כל ההברות, כולם צודקים, רק ככה זה יהיה משכנע.
בסדר, רבותי, לא רע, לא רע. ועכשיו כולם ביחד...
רבותי, אנחנו עוד נכבוש את העולם.
