השאלה המתבקשת היא: מדוע נוצרת תופעת "בריחת הסידן"? ניתן למנות שלוש סיבות עיקריות:
- הראשונה, תזונה לקויה. הגוף לא מקבל מהמזון את הסידן ושאר חומרים חיוניים כגון: חומצות שומן להם הוא זקוק על-מנת לשמר רמה נאותה של סידן בגוף;
- סיבה נוספת היא חומרים רעילים מזיקים החודרים לגוף ופוגעים ברמת הסידן;
- כמו-כן, ייתכנו הפרעות מטבוליות.
הסידן שכיח במזונות רבים. למרות הסברה הרווחת בציבור, מוצרי חלב אינם בהכרח מקור טוב לסידן שנספג. לעומת זאת, ירקות ירוקים למיניהם וטחינה גולמית הם מקור עדיף לסידן.
בעולם המערבי בו יש שפע של מוצרים, ישנם מקרים בהם ישנו חוסר סידן הנובע מתזונה לקויה קיימים, אבל באופן נדיר יחסית. בדרך-כלל, המחסור בסידן נגרם עקב בעיות הקשורות לספיגה בגוף וזמינות הסידן.
אחת מהסיבות העיקריות, אם כן, ל"בריחת סידן" היא רעלים. כאשר רעלים חודרים לגוף, הסידן נוטה להתקשר לחומרים המזיקים וזמינותו לגוף יורדת. חלק לא קטן מאלפי החומרים הכימיים שפותחו בעידן המודרני, מזיקים לבריאות האדם. הרעלים חודרים לגוף דרך מערכת הנשימה, העור והפה. סיבה נוספת אפשרית היא חוסר בוויטמין D.
הרעלה יכולה להיות זמנית או מתמשכת. הרעלות המגיעות ממוצרי המזון והשתייה שייכות בדרך-כלל לסוג הזמני. לדוגמה, אדם שאכל פרי מרוסס בחומר מרעיל, עלול לחוש התכווצויות שרירים חזקות, גירודים בעור וקושי בלהירדם בלילה. אם יפסיק לאכול את הפרי הנגוע, גדלים הסיכויים שהסימפטומים יעברו תוך ימים ספורים. כשההרעלה מתמשכת, הסימפטומים המתלווים לה נמשכים גם אם האדם צורך מזונות עתירי סידן או מוסיף תוספי תזונה עתירי סידן.
הדוגמה הבולטת ביותר להרעלה מתמשכת היא הרעלה ממתכות אמלגם בסתימות שיניים. עד שהסתימה המרעילה לא מוחלפת בסתימה אחרת (בדרך-כלל קראמית), ההרעלה והסימפטומים נמשכים. הסימפטום השכיח במקרה זה הוא נשירת שיער. לרוב, מרגע שהסתימה הוחלפה, רמת הסידן חוזרת לרף סביר והסימפטומים ייעלמו תוך ימים ספורים. ראוי לציין, שלא כל סתימת אמלגם מתכתית היא בהכרח מזיקה.
דוגמה נוספת להרעלה מתמשכת שכיחה אצל אמנים, צבעים ואנשים שעובדים באופן קבוע עם צבעים רעילים או חומרים רעילים אחרים.
