היילי הינה עיירה קטנה הכוללת מספר עיירות משנה וחוות המסופחות לשטחה. בן המקום רוברט (בו) בראדל מוחזק בשבי בידי הטאליבן.
בראדל בן ה-23 עבד בבית הקפה העירוני "ז'אניס ריבר" כברמן לפני גיוסו לצבא האמריקני, ועסק בריקוד כתחביב. הוא נולד וגדל בעיירה היילי אשר מזכירה במעט את היישוב מצפה הילה בו נולד וגדל גלעד שליט.
אך שני המקרים שונים בתכלית בשל העובדה שלארה"ב יש מדיניות בנוגע לנפילת חייל\אזרח בשבי, ואילו לישראל אין מדיניות כלל, ואם יש אז היא מגומגמת וחסרת תכלית.
בעוד בישראל מונה מנהל משא-ומתן, מדינת ישראל חיכתה זמן רב לקבלת אות חיים משליט, אנשים השתתפו בעצרות לשחרורו, בארה"ב נשאו תפילות למען בראדל, הדליקו נרות וכאן נגמר העניין.
ההבדלים בגישות התרבותיות בין ישראל לארה"ב
בארה"ב כאשר נחטף חייל לא מנהלים משא-ומתן עם החוטפים ולא נפגשים עם משפחת החייל החטוף, אלא מנסים לשחררו באמצעים צבאיים כשאפשר לבצע את הפעולה.
בישראל אנו עדים לקמפיין אדיר של משפחת שליט המופיע באמצעי התקשורת, ראש-הממשלה ושריו נפגשו עם המשפחה יותר מפעם אחת וכן היא מעודכנת בכל שלב ושלב בקיום המשא-ומתן.
סיפור נפילת החייל בו בראדל בשבי
בראדל התגייס לצבא האמריקני ביוני 2008 והוצב בצבא היבשה, ביחידת רגלים מספר 25. לחבריו סיפר שהוא רוצה להגן על מולדתו וכן לראות מקומות רחוקים.
בראדל תיכנן לשרת כמה חודשים ואז ליהנות מבונוסים הכוללים: מימון ילדים בקולג', ביטוח בריאות וסיוע בדיור ובקבלת עבודה.
ב-30 ביוני 2009 נפל בראדל בשבי הטאליבן באפגניסטן. לא ברור כיצד נפל החייל בשבי אך ישנן מספר גרסאות לכך.
בראדל שירת בפרובינציית פקטיקה אשר נשלטה ברובה על-ידי הטאליבן וישנם חיילים שהעידו שהם ראו את בראדל משוחח עם צעירים אפגנים שנשאו עמם נשק, זאת למרות שאסור לחיילים אמריקנים להתרועע עם צעירים מקומיים.
כאשר הוא לא חזר לבסיס, הכריז עליו הצבא כ"נעדר" וכל הניסיונות לחפש אותו עלו בתוהו. הממשל האמריקני שמר על איפול עד שעיתון בריטי דיווח על כך שהחייל נשבה בידי הטאליבן.
תגובת הממשל האמריקני לחטיפה
חודש וחצי לאחר החטיפה הוציאו הטאליבן קלטת וידאו שבה מוסר בראדל הצהרה קצרה ותאריכה הינו ה-14 ביולי.
הממסד האמריקני התנגד לשידור הקלטת מטעמי ביטחון, וזאת בניגוד למדינת ישראל ששידרה את קלטת הווידאו של גלעד שליט בלופ אינסופי.
רשת פוקס ניוז, המזוהה עם המפלגה הרפובליקנית, סירבה לשדר את התמונות וכן התפתח ויכוח לגבי תוכנה של הקלטת.
חבל שבישראל לא מתקיים דיון ציבורי כמו באמריקה והעניין נעשה בחדרי-חדרים מבלי שיהיה לנושא הרגיש באזז תקשורתי.