|
במבט ראשוני נראית פלמה, בירתו של האי מיורקה, הגדול שבאיים הבילאריים, כמו כל עיר ספרדית טיפוסית, שהתיירות ההמונית השחיתה אותה לבלי הכר. כדי לקלוט את שלושת מיליון התיירים, הפוקדים אותה מדי שנה, הצמיחה תנופת הפיתוח שלה מלונות גבוהים וחסרי-צורה, כשלצידם מרכזי-קניות, הנראים כאילו הם מחוברים בגוש-בטון רצוף.
מחוץ לבנייניה החדשים, המיועדים לקליטת התיירים, בולט הרובע העתיק של העיר, שאינו אלא סבך של סמטאות. אלה סובבות את הקתדרלה הגותית הענקית, הנשקפת מכל מקום. אגדה מקומית יודעת לספר שיסודותיה הונחו כבר במאה ה-13, בעוד המבצר שבראש הגבעה, המשקיפה על פלמה, נבנה במאה ה-14. הקתדרלה, שנחשבת למבנה היפה והמרשים ביותר בעיר, תוכננה כך שניתן לראותה למרחוק, גם בכיוון הים. בלילה, כשהיא מוארת בשלל-אורות, היא נראית כאונייה ענקית המפליגה לעבר השמים. |
|
אבל, כשיוצאים מפלמה לצפון האי ולמזרחו, מגלים תמונה שונה בתכלית: מפרצונים זעירים ומבודדים, שמעליהם מתנוססים מצוקים עניים, מערות-נטיפים מקסימות, עיירות זעירות וכפרים שנראים כאילו שייכים לתקופה אחרת, ובעיקר נופים מרהיבים, על-אף שהאי שטוח ברובו ושאין בו אתרים גיאוגרפיים מעוררי עניין מיוחד. שם, מחוץ לפלמה, נעלמת באחת התדמית התיירותית המפותחת והממוסחרת של האי ומתגלים קסמיו הטבעיים האמיתיים.
כזו היא, למשל, העיירה הציורית הקטנה, דיאה, שבתי האבן האדומים שלה טובלים בעצי-זית עתיקים; וכזה הוא גם מנזר בוואלדמוזה - כפר קטן של בתי לבנים אדומות, עם תריסים ירוקים, השוכן במורד גבעה, במרחק קילומטרים ספורים בלבד מדיאה השכנה.
|
|
מהעיר העתיקה מובילות שדרות רחבות-ידיים, הבנויות ליד החומות העתיקות שלה. שדרת פסיאו בורן, העולה מתוך הים לתוך הקתדרלה, מובילה לעבר פיאצה מאיור, הכיכר המרכזית של פלמה, שכמו כל עיר ספרדית היא מרכז החיים החברתיים, התרבותיים והבידוריים שלה. רק המלצרים של בתי הקפה הם ספרדים, בעוד כל היתר הם תיירים.
מלבד בתי המלון היוקרתיים והמהודרים, יש בבירה הקטנה הזאת אלפי פנסיונים ובתי-מלון עממיים. חיי הלילה של פלמה מתרכזים כולם לאורך רצועת בתי המלון הארוכה, אווידה חואן מירו, המציעה הכל מכל כל לכל: ממועדוני-הומואים ועד לתמורות המנגנות ואלסים וטנגו לתיירים קשישים שבקושי זזים.
|
|