נכה אקדמאי שלא באשמתו חלה במחלה ממארת קיבל הכרה בנכותו מהמוסד לביטוח לאומי. ביטוח לאומי אישר לו עקב מחלתו 100% אחוזי נכות. האקדמאי רוצה לחזור ולתפקד בחברה כאזרח המועיל לחברה, לעצמו ולמשפחתו, לשם כך הוא פונה למוסד לביטוח לאומי שיאפשר לו הכשרה מקצועית והסבת מקצוע בכדי שיוכל לחזור לתפקוד נורמלי, לחזור למעגל העבודה, להיות חיוני לעצמו, למשפחתו, לחברה ולהרגיש טוב. הוא הרי כל ימי חייו היה אדם פעיל שלא חי על קצבאות אלו או אחרות.
ביטוח לאומי השיב לו - ולא באשמת הביטוח הלאומי, בהתאם לחוק לתקנות אקדמאי - כי הוא לא יכול לקבל הסבת מקצוע, או הכשרה מקצועית על-חשבון המוסד. התשובה לאותו אקדמאי היתה: 'אתה אקדמאי, לא מגיע לך. רק מי שהוא לא בעל השכלה אקדמית זכאי להכשרה מקצועית לשם הסבת מקצוע על-חשבון המוסד לביטוח לאומי'.
חייבים לשנות את החוק הקיים, את התקנה המפלה הזו. האם אקדמאי שסיים לימודים אקדמיים צריך להיענש על כך? מה ההפליה הזאת? אם אין לו לאותו אקדמאי את היכולת הכספית להסבה מקצועית, אשר הוא חושב כי זו תוכל להוציאו מהמעגל של מקבל קצבאות ולהחזיר אותו למעגל העבודה, והוא גם מוכיח זאת - אז מה הטיפשות הזאת לא לאפשר לו לחזור ולתפקד? על-ידי כך, המוסד לביטוח לאומי יחסוך בסוף התהליך כסף רב ויפסיק לשלם קצבה מיותרת; על-ידי כך, האקדמאי יחזור למעגל העבודה, כבודו ישוב, תימצא לו תעסוקה ועוד.
חברי כנסת נכבדים, השר הממונה על הביטוח הלאומי, שר האוצר וראש הממשלה; הגיע הזמן לאפשר גם לאקדמאים לחזור למעגל העבודה. מהלך זה הוא לטובת המדינה, לטובת החולים במחלה הממארת. זאת הדרך להחזיר כמה שיותר נתמכים למעגל העבודה, להשיב להם את כבודם, לתת להם לחזור למעגל החיים התקין. מעט מחשבה תתן מזור לכולם. אותו אדם אשר חלה במחלה ממארת לא רצה בזאת, הוא בטוח מוכן לוותר על הקצבה, תחזירו לו את בריאותו, הוא באמת ובתמים אינו זקוק להכשרה המקצועית הזאת.