שני מנהיגים גדולים הניחו פצצת זמן. בן גוריון מסר את החינוך לחרדים. בגין הסיר את התקרה ממספר תלמידי הישיבות. והפצצה מתפוצצת עלינו. לצמצם פיגוע הביאו את "חוק טל".
ב-2002 עבר בכנסת החוק, המאפשר המשך פטור לבחורי הישיבות: בגיל 22 מקבל בחור ישיבה שנת הכרעה, לבחור ללמוד או לעבוד. יבחר לעבוד - יבחר בין שירות צבאי מקוצר ומילואים, לבין שירות אזרחי של שנה, ללא שכר ועם היתר לעבודה נוספת. אחרי שלוש שנים הודתה המדינה לבית המשפט העליון כי החוק נכשל. עשרות בודדות של חרדים התגייסו. ב-2006 קבע העליון כי החוק סותר את
כבוד האדם של המשרתים בצה"ל. ב-2007 החליטה הכנסת על הארכת תוקפו של החוק בחמש שנים נוספות.
כאשר מתפרסמות תחזיות בנושא, נאלצים לטפל בחוק, שלא הביא מטר ברכה. הפשרה העלתה פתרון נזיקין -
- מצד צה"ל: גריעה במאגר המתגייסים - ב-1974 2.4% משנתון הגיוס היו בהסדר "תורתו אומנותו"; ב-1999- 9.2%; ב-2010 עלה ל-14%. החלת שעורי גידול כאלה מעלה שב-2025 הם יהיו יותר מ-24% משנתון הגיוס!
- מצד התקציב: לפי משרד החינוך, העלות היא יותר ממיליארד שקלים. בכמה משרדי ממשלה ועיריות חבויים סיועי כספים נוספים - הנחות לאברכים במיסים עירוניים, בגני ילדים ועוד.
- אבל הנזק העיקרי נגרם לכלכלה הכוללת. בכלכלה משקל מכריע לנתוני השוליים. 1% חיסכון בהוצאות יתגלגל ל-10% או 50% מהרווח. יותר מזה, השיפוט הוא לא אם עסק מרוויח, אלא כמה היה יכול להרוויח. השוליים בכלכלה הלאומית נוגעים למספר המועסקים, שמספרם הכולל בארץ הוא 2,770,000. כל עובד מפיק בממוצע כ-60,000 דולר בשנה. נוכל לחשב את הנזק המשמעותי מ"תורתם אומנותם". נסתפק בהנחה ממעיטה של 80,000 חובשי ישיבות בגיל העבודה. לו עבדו, הייתה תפוקתם 4.8 מיליארד דולר, שהם 17.7 מליארד שקלים. 50% מהתפוקה ממוסים. כלומר, לתקציב הציבורי היו עוד 8.5 מיליארד לממן את שחסר לחינוך, לרווחה, לתשתיות, למדע, לבריאות.
65% מהגברים החרדים לא עובדים. באירופה היו לפני מלחמת העולם כעשרה מיליון יהודים, מהם רק ארבעת אלפים תלמידי ישיבה. יחידי סגולה. בנוסף, ההשתתפות בעבודה של גילאי 15-64 בארץ היא 56%, בעוד שבמדינות ה-OECD היא 66%. כל אחד יכול לחשב מה נגרע מהמדינה בפער הזה: פחות מאתיים ושבעים אלף עובדים!
אבל, המצב הנתון אינו הדבר המשמעותי. משמעותי הוא כיוון ההתפתחות. כששואלים היום כל מומחה כלכלה מה לעשות, התשובה אחת: חינוך!
בבתי הספר (חינוך עברי) היסודיים, שיעור התלמידים החרדים עלה מ-20.4% ב-1999 ל-27% ב-2008-9. לא צריך להיות כלכלן כדי להבין מה צפוי לנו.
איך קורה כשל כזה? - בן-גוריון ובגין לא הבינו בתהליכים חברתיים.
בדומה לכך קרה עם קצבאות הילדים. מה יותר צודק מלתת קצבאות ילדים כדי לצמצם עוני. נפלא. ומה קרה? אחרי עשרים וחמש שנים גדלה המשפחה החרדית מ-5-6 ילדים ל-8-9 ילדים, והבדואית מ-8-9 ל-12-15, וכולם יותר עניים.
החוק היחיד לחוקקו הוא הפוך: כל צעיר שיצהיר כי הוא חרד, לא יהיה חייב ללכת לצה"ל אלא ילך לעבוד, ויחולו עליו התהליכים שעוברים על החרדים באנגליה ובארה"ב ובצרפת - הולכים לעבודה, וממנה ללמוד מקצוע, ולהתערות בחיים היצירתיים. הפטור משירות צבאי משעבד את הילדים לרבנים. במקביל, במקום קצבאות הילדים צריך לקבל את הצעתי - שעליה ביצענו מחקר היתכנות - להמיר את הקצבאות בתוכנית חיסכון של המדינה. לכל ילד/ה. קרן לעת בגרות. "קרן סף" - לנתק את שרשרת העוני הבין-דורי, ובאמצעותה לדלג אל סף החברה. לשחרר את הילדים מהסוציו-כלכלי של ההורים, ומהרבנים.