מאז התברר עומק המשבר שנגרם ליחסיה הבינלאומיים של ישראל עקב פעולת השייטת נגד משט התמיכה בחמאס, אנו עדים לאיומים גוברים והולכים על מדינת ישראל המנוסחים בצורה הבוטה ביותר. כבר נשמעות ברמה אזהרות, לפיהן משטים נוספים צפויים בקרוב ויש המאיימים כי הם יגובו בליווי של ספינות מלחמה טורקיות. הכל עוסקים בניחוש מה תהיה המהלומה הבאה שישראל תספוג מכיוונה של טורקיה, או הקהילה הבינלאומית. אויבנו מריחים את חולשתנו וחולשה זו היא הבושם החביב עליהם ביותר.
היורה הציבורית רותחת, עצבי הציבור נמתחו עד דק וכל ניסיון להבין או אפילו לנחש מהי מדיניות ממשלת ישראל היום ומה עומדת להיות מדיניותה בעתיד הקרוב נידון לכישלון. אין אנו יודעים אפילו מה עמדתו של ראש הממשלה ביחס לפעולה שננקטה. העיתונאי יואב יצחק מספר לנו ש
"יום לאחר כשלון הפעולה הצבאית שנועדה לטרפד את המשט ופריצת המצור לעזה, מפנים מקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו אצבע מאשימה כלפי שר הביטחון אהוד ברק וכלפי שר החוץ אביגדור מועלית עתה, גם מחמת זאת שהטורקים מכינים ספינות נוספות לשיגורן לעזה".
מידע זה, שהוא בוודאי מהימן, מעיד רק על עובדה אחת והיא שמול המתקפה איבד ראש הממשלה את עשתונותיו והוא מחפש על מי משריו יוכל להטיל את האשמה. אין נתניהו מסוגל להתייצב לפני הציבור להסביר את מדיניותו ולהתחייב למדיניות כלשהי. האם ימשיך בסגר? אם כן באיזו מתכונת? האם יתנגד לכל משט נוסף? האם הוא מוכן להתעמת, גם בכוח אם הכרחי, עם הטורקים, או שהוא באמת נבהל מכל נביחה של ארדואן? אהוד ברק צודק - אנחנו נמצאים בשכונה קשוחה שבה אין הזדמנות שנייה למי שמגלה חולשה ובשכונה האלימה הזאת חוסר-המנהיגות של נתניהו ברגעי משבר פשוט זועק לשמיים ומסכן את עתידה וקיומה של מדינת ישראל.
יריביו של נתניהו נוהגים ללעוג לו ולטעון שהוא "לחיץ" מה שבוודאי הוכח כנכון בעבר. הוא תפקד רע ושידר פאניקה בפרשת "הקלטת הלוהטת" והוא תפקד רע ושידר פאניקה, למרות כל האגדות שלאחר מעשה, בפרשת מנהרת הכותל והוא מתפקד רע ומשדר חולשה בתקופת המשבר הנוכחי, המשוועת למעט מנהיגות.
האם יתכן שליליאן פרץ, שאולי לא יודעת לחשב היטב מהו השכר המגיע לה ולכמה דמי חופשה היא זכאית, בכל זאת יודעת על שגרת החיים בבית נתניהו קצת יותר מהקורא הממוצע. אולי בכל זאת כדאי לקרוא את טענותיה על האיש. האם מי שמודרך בכל נושא על-ידי רעיה דעתנית יכול להתיימר לכהן כראש ממשלת ישראל?