כיצד התחילה השמועה על ה"רעב בעזה"?

משט הרדיקלים שעשה את דרכו לעזה ב-31 במאי 2010, והסתיים באלימות, במוות ובפציעות משני הצדדים, הינו תולדה של מסע תעמולה שיטתי מכוון של דיסאינפורמציה, שקידם בכוחניות את הרעיון ההזוי שתושבי עזה סובלים מחרפת רעב. ג'ף הלפר, עובד קהילתי אמריקני-ישראלי ויוזם קמפיין FREEGAZA.com, פתח בקפריסין את מסיבת העיתונאים, לפני המשט, ובפנותו לנציגי התקשורת שהגיעו מכל קצוות תבל, טען בנונשלנטיות כי "תושבי עזה מתעוררים בכל בוקר ללא אוכל וללא תרופות". במשך השנתיים האחרונות, הלפר, יחד עם 62 "רבנים" שרבים מהם נמנים עם ארגון "הרבנים לזכויות אדם", מוביל קמפיין מתוקשר היטב ומפיץ בעולם את "הבשורה" שעזה סובלת ממחסור חמור באוכל ובתרופות. הוא אף יזם ארגון חדש ואתר אינטרנט בשם: "תענית צדק", בה חבריו צמים פעם בחודש כאות הזדהות עם תושבי עזה ה"רעבים ללחם". מייסד ארגון "רבנים למען זכויות אדם", הרב דוד פורמן, תאר במאמר שהתפרסם בג'רוזלם פוסט בספטמבר 2009 את אתר האינטרנט "תענית צדק" כ"אנטי-ציוני על גבול האנטישמיות", ושאל שאלות לא נוחות, כמו "באיזו מידה רבנים אלו בדקו את המצור?... האם הם סבורים שהחשש מפני הברחת נשק הוא לגמרי מופרך?... האם הם סבורים שהמצור מצדיק ירי על ישראלים בעוד שתגובת ישראל זוכה לגינוי מקיר לקיר?". פורמן מסיק כי מנהלי האתר כלל אינם מעוניינים במתיחת ביקורת אובייקטיבית שעל ישראל להיות "אור לגויים", וכי למעשה האג'נדה האמיתית שלהם היא להציג את ישראל כ"ישות רשעה" ובכך - להצדיק את ההתקפות הבוטות, שלהם ושל רבים אחרים, את עצם הלגיטימיות של מדינה יהודית. הרב פורמן נפטר ב-3 במאי השנה, ולא יכול היה לשמש ככוח ממתן כשאוניות המשט יצאו למבצע הפרובוקציה שלהן ב-30 במאי. במקומו, האיש המדבר כיום בשם "רבנים למען זכויות אדם", רביי אריק אשרמן, כתב ב-28 במאי מכתב מתלהם לשר הביטחון אהוד ברק, ובו דרישה לאפשר לספינות להיכנס לעזה, שתושביה עומדים בפני "משבר הומניטרי". הצהרות מוקלטות מן השנתיים האחרונות של אלו המפיצים ברחבי העולם את דברי הבלע, כאילו בעזה יש משבר הומניטרי, מצויות ומחכות לוועדת חקירה, שיש להקימה על-מנת לקבוע כיצד שוּוקה השמועה על "רעב בעזה" על-ידי מספר קטן של אזרחים ישראלים בשיטתיות ובהצלחה רבה לתקשורת, לארגונים לא-ממשלתיים ולמשלחות דיפלומטיות בכל רחבי העולם, וגרמה לישראל נזק תדמיתי ותקשורתי שלא נראה כמותו שנים רבות. הצעד הראשון שיש לעשותו הוא לארגן קבוצה של משפטנים, עובדים סוציאליים, אנשי רפואה ומומחי תקשורת, שיציעו את שירותיהם בהנחת יסודות לוועדת חקירה. המרכז לחקר מדיניות במזרח התיכון שבראשותי, השוכן במרכז התקשורת בית אגרון בירושלים, ישמח לארח כל מי שמעוניין ליטול חלק בקידום הקמת ועדה שכזאת.