|
1 |
|
| |
בחברה הערבית. חברי הכנסת הערבים מייצגים חלק ניכר מהציבור הערבי אבל חלק ניכר נוסף מואס בהם וטוען שעזה מעניינת אותם יותר מנצרת. זו לא תופעה חדשה ולכן גם אחוזי ההצבעה במגזר הערבי הם מאוד נמוכים. הבוחר הערבי הממוצע פשוט אינו רואה אלטרנטיבה ראויה ונשאר בבית.
|
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
חניבעל |
|
|
2 |
|
| |
הכנסת היא בית הנבחרים של מדינת ישראל לשם נבחרים ח"כים כדי לייצג את הציבור במסגרת הדמוקרטיה הישראלית.
פעילות למען ציבור בעזה אינו חלק מממערכת הדמוקרטיה הישראלית ופעילות כזו אינה חלק מתפקידו של ח"כ, ואסור שתהיה מוגנת בחסינות.
מי שרוצה שיפעל במסגרת אירגוני "זכויות האדם" למיניהם (הגרשיים נועדו להביע הסתייגות מחד-הצדדיות של אירגונים אלו, וגישתם הפוליטית המעוותת).
וכדי שתבין, שי כהן, אביא זאת לידי הקצנה. נניח שרוב מבין חברי מפלגה ערבית ירצו כי נציגיהם ירגלו לטובת מדינת אויב, האם גם אז תאמר כי זה תקין ובכך הח"כ מיצג נאמנה את הציבור שבחר אותו? |
|
| כתובת IP: |
217.132.130.198 |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אחד העם |
|
|
3 |
|
| |
|
לצערי, כאיש ימין, הבוגד הראשון היה מנחם בגין. ביום שהוא החליט לנטוש את "שתי גדות לירדן" ולהחזיר את סיני למצרים בעבור פיסת הנייר ששמה "הסכם השלום"ופנה לקבל את אישור הכנסת ובראשה שמעון פרס ועוד מקבץ שמאלנים במקום לחזור אלינו הבוחרים שהצביעו עבורו.
הוא קבע את השיטה: מותר לפוליטיקאי "לשנות את דעתו" או במילים אחרות לשקר לבוחריו כדי להשיג מטרות שנראות בעיניו ראויות. לא חובה עליו לחזור לבוחרים כדי לאשרר את עצם בחירתו.
השיטה הקלוקלת הזו גרמה לי לא ללכת להצביע בבחירות האחרונות (לראשונה בחיי הבוגרים).
ואיך שאני מרוצה מההחלטה הדבילית הזו. השארתי לכם לבחור בין שקרנים ואתם בחרתם.
בגדתי בחובתי הדמוקרטית ושמרתי על זכותי לא להיות טמבל.
אין לי מושג לאן אתקדם מכאן.
יש הצעות?
עם ישראל חי |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אזרח מודאג2 |
|