עם תגליות הגז לחופי ארצנו, אנו מתבשרים כי מדינת ישראל עשויה להפוך בתוך שנים מעטות לאחת מ 20 (ואולי אף עשרת) המדינות המובילות בעולם בעתודות גז. הדיון התקשרותי סביב מיקום מתקני הגז או גובה התמלוגים הוא אווילי ומפספס את העיקר. בתכנון אסטרטגי נכון, ניתן להפוך את המשאב הזה לנכס עצום להגדלת הכנסות המדינה בכמה אופנים וכמאיץ משמעותי בהתפחותה הכלכלית של המדינה ותשתיותיה. ניתן גם לתרגם את המשאב והתמורות שהוא יכול לייצר ליתרונות אזוריים של שת"פ ופיתוח כלכלי כחלק מהסדרי נורמליזציה האזורינו. אולם, בהעדר תכנון ורגולציה, המשאב יתבזבז לו על הכנסה מועטה יחסית למדינה והתעשרות של זכייני הגז והפירמות הרב-לאומיות שירכשו את הגז כחומר גלם בלבד.
הכנסות המדינה מגז - תמלוגים זה רק קצה הקרחון
תמלוגים זה רק מעט מהפוטנציאל האמיתי של מדינה עשירה בגז. רק מדינות בלתי מפותחות או מדינות אוליגרכיות מייצאות גז כחומר גלם. גז הוא חומר גלם מרכזי בייצור חשמל, מוצרים פטרוכימיים, דשנים חנקיים ועוד מוצרים רבים. מדינה מפותחת לא מייצאת גז כי אם את מוצריו. תהליך זה ניתן לראות בעיקר במדינות המפרץ הפרסי. לכן, מדינות ששואפות לייצא מוצרי גז עושות זאת ע"י קביעת מדיניות ורגולציה שכוללת היטלים על ייצוא גז כחומר גלם ופיקוח על מחירי הגז לעידוד תעשיה ואנרגיה.
ישראל כמעצמת חשמל ומים אזורית
הרבה גז זה חשמל זול. ניתן לייצא חשמל כמוצרים עתירי אנרגיה וידע כמו בתעשיית השבבים והאלקטרוניקה. ניתן לייצא חשמל למדינות שכנות ולתמוך בהתפתחות התעשייתית במדינות אלו גם כן. חשמל זה תשתיות, תחבורה נקייה ויעילות כלכלית וחברתית. חשמל, יחד עם מי ים, יוצרים מים מותפלים, לא רק לישראל, גם לשכנותיה...
ישראל כספקית מובילה בעולם הדשנים
בהמשך להתבססותה של ישראל בעולם הדשנים וההדברה, הגז מאפשר לפתח תעשיה שלמה מבוססת מוצרים שמופקים מגז, בדגש על דשנים חנקיים שהם הנפוצים והנדרשים ביותר בעולם. משבר המזון בעולם רק מחריף יחד עם הקידמה הבריאותית במדינות המתפתחות, והדרישה למזון רק גוברת עם השנים. הערך במושגי תמ"ג ביצוא דשן שמקורו בגז, על פני הגז עצמו הוא יותר מפי חמישה, והוא רק יגדל יחד עם התעצמות המחסור במזון העולמי.
גז = מים, דשנים ואנרגיה = נכסים מדיניים
סוריה וירדן סובלות ממחסור חמור ביותר במים שרק מחמיר כל שנה. לסוריה וירדן שטחים חקלאיים נרחבים שאין ביכולתם לפתח בהיעדר מים ודשנים. שני מוצרים אלו נוכל לספק לשכנותינו ולרשות הפלשתינית מתוך ראייה תועלתנית/מדינית למדינת ישראל, כחלק מהמיקוח על הסדרי קבע ובשלב חשוב בתהליכי הנורמליזציה. ההחמרה במחסור המזון העולמי עשויה אף לחזק את הקשרים ושיתוף הפעולה עם מדינות העולם השלישי.
סיכום
למדינת ישראל הזדמנות להפוך את משאב הגז שלה למרכיב
מרכזי בהתפתחותה הכלכלית במאה ה-21. מבלי לפגוע בזכויות זכייני הגז. על מדינת ישראל ליישם מדיניות רגולטורית בגז שלה כך שנהיה יותר דומים למדינות מתקדמות במפרץ הפרסי מאשר לרפובליקות אפריקניות נכשלות. בהעדר מדיניות ברורה, הזכיינים בארץ יקיימו שותפויות עם שחקנים רב-לאומיים ש"יבריחו" את הגז החוצה בעלות נמוכה והתועלת הכלכלית מהגז תזרום רק למדינות אליהם נייצא את הגז. הגז יכול להפוך אותנו לאימפריית מים, אנרגיה, תעשיה עתירת אנרגיה ופטרוכימיים ודשנים - עם יתרונות מדיניים משמעותיים לגבי שכנותינו.
