כבר ארבע שנים תמימות מדינת ישראל בעצה אחת עם רוב הציבור משחקים לידיהם של כנופיות הטרור וראשיהם, בעניין ההתנהלות סביב החייל הישראלי החטוף גלעד שליט, מתוך פרשנות שגויה ואי הבנה יסודית בכל הנוגע למניעיהן וליעדיהן של כנופיות הטרור, שאחת מהן גם אוחזת בחטוף הישראלי.
יש לדעת כי מדינת ישראל - ממשלות ישראל ורוב אזרחי המדינה - תורמים ליצירת מצב המתפרש אצל כנופיות הטרור כהצדקה מוחלטת של החטיפה וכעידוד להמשכת אחזקתו ואי הסגרתו ללא כל קשר למחיר.
ככל שאנו מתחננים יותר בכל כלי התקשורת לשחרורו של גלעד שליט - כך הם שם בכנופיות רווים יותר נחת, ואנחנו מתחננים.
ככל שאצלנו מפעילים ארגונים בינלאומיים למטרת תיווך לשחרורו - דבר היוצר מגע של ראשי הכנופיות עם שועי עולם - הם שם בכנופיות נהנים יותר מהחיכוך עם האח"מים ומההכרה הבינלאומית, ואנחנו רותמים אישים וארגונים בינלאומיים למשימת שחרורו של גלעד שליט.
ככל שאצלנו כואבים יותר את אחזקתו בשבי של גלעד שליט, וברוב טיפשותנו גם מראים את הכאב במרקע - הם שם בכנופיות נהנים יותר [להזכיר; מדובר באויב], ואנחנו כואבים.
ואם נתמיד ונלך בדרך זו, ואולי גם נגביר את הפעילויות המזיקות ואת "הלחץ" על-כנופיות הטרור - נספור עוד שנים רבות.
הדרך בה על מדינת ישראל לנהוג היא שונה לחלוטין, והיו מי שסברו כי עם התחלף השלטון כך גם יהיה.
הקפדה על שתיקה ושמירה על פרופיל נמוך, תוך מעקב מודיעיני מתאים, תקדם את הסיכוי לשחרור החטוף הנמצא במרחק כמטחווי קשת משטחי המדינה.
ביצוע חטיפה חליפית של קדקודים בקרב הכנופיות - תיצור רמז עבה למקבלי ההחלטות שם.
ביטול כל ההטבות והמתנות בצורת תשלומים ושווי ערכם, אפילו מבלי לומר כי ההקשחה הינה בגלל החטוף - תיתן להם לפרש את צעדינו ומדיניותנו כפי שיחפצו.
ביטול כל שיג ושיח ישיר כעקיף עם ארגוני טרור ועם תומכיהם - גם כאשר הנושא שעולה לדיון הוא שחרורו של החטוף - עדיף מהתרפסות מבישה, ותשאלו, מה לענות אם וכאשר נושא השחרור יעלה ביזמת כנופיות הטרור על הפרק? תהיה התשובה פשוטה בתכלית וברורה כשמש: הפנייתם לאו"ם, העוסק בנושאים מסוג זה. אנו - סליחה, לא הכתובת.
איני יכול לומר בוודאות כי הדרך המוצעת תביא לשחרורו של גלעד שליט בהסכמת הטרוריסטים המחזיקים אותו אצלם, אך היא בוודאי תגדיל את הסיכוי לשחרורו בפעולה צבאית מתאימה, ובוודאי תבטל את הכוח העצום הנאגר אצל הכנופיות כתוצאה מחטיפה מסוג זה, כמו גם דרך זו תשאיר את מדינת ישראל וממשלתה בכבודה שלא יירמס, ובכוח הרתעתה, שאולי גם יופעל.
