איני בעל עמדה ודעה נגד הצבת הגלגל הענק במתחם הרכבת בירושלים, כשם שאיני - במישור העקרוני - נגד גשרים אטרקטיביים או נגד בנייתם של גורדי שחקים ומגדלי פאר.
אלא שגם איני בעד כל אלה, כאשר היוזמה של ההקמה באה מלמעלה, בגלל גימיק של יזמות, או עקב כמיהה לצבירת שיאי גינס.
תכנון אינו צריך להיות שיאני, ומתכנני פרויקטים אינם אמורים לשאוף לרישומם בספר השיאים. תכנון טוב ומועיל - הוא כזה שרק במקרה מקבל, או לא מקבל, שיא רשום כלשהו, בדיעבד, להבדיל ממגדלי דובאי גורדי העננים, שהם כישלון אדריכלי מובהק, ככל שמבנה נועד לשמש בני אדם, שאינם מצויים שם במגדלים - ולא נצפה מי ומתי יהיו, ומה בדיוק יעשו בדובאי.
אם התחזית מוכיחה כי הגלגל הענק ("הכי גדול בעולם"), האמור להיבנות בירושלים, יצדיק את הקמתו ויהיה בתפוסה ובשימוש סביר ואינטנסיבי, להבדיל מהזנחה בשימוש ובתחזוקה שלא תשתלם במקרה של טעות החיזוי, מה טוב.
ואם לא?
פרויקט בנייה הנבנה תחת מטרה סמויה או גלויה לקבל פרס - הוא תכנון שלילי כמו מגדל בבל, שלא נועד מלכתחילה לפי הצרכים אלא להשגת מטרה של שיא עולמי לגובה, וזאת בין אם מדובר בתחרות אדריכלית ובין אם מדובר במאוויים סמויים להגעה אל השחקים, ותוצאות של תחרויות אדריכליות מדברות בעד עצמן.
בזכרון יעקב, מול בנק לאומי, מתוכנן מבנה באושים, פרי תחרות אדריכלית, שהיה בעבר בנק "הלוואה וחיסכון" - ללא שום קשר פונקציונאלי עם צורכי בנק, וללא התחשבות כלשהי במשתמשים. דוגמה זו קרובה אל מקום מגוריי וזו הסיבה שהיא מובאת כאן. מאז עבר המבנה ייעודים שונים, וכיום ממוקמת בו מערכת עיתון.
יכול להיות מקרה של הצלחה תחרותית, אך הצלחה כזו אינה בגלל התחרות אלא למרות התחרות.
יצירת אמנות אדריכלית צריכה לצמוח מלמטה ולא להיות מוכתבת כפרויקט יזמי מלמעלה. הפרס עבור תכנון אדריכלי - הוא שכר טירחה.
מתי פרויקט יזמי הוא ראוי? כשיש בו צורך, אחרת הוא עול על הציבור, כמו תחנת אגד החדשה, שכבר מאוד ישנה, במרכז תל אביב.
כדי לחזות בגשר מיתרים רב-רושם - מספיק להתבונן בתמונה, ולא צריך ממש להקימו. הגשר נועד תחילה למעבר ואפשר גם להתבונן בו, אלא שההתבוננות מתקיימת רק אם באמת צריך לגשר בין צידי הגשר: כדי לעבור מפה לשם - צריך גשר, והגשר צריך להיתמך, אפשר בשיטת המיתרים.
לעניין הגלגל, ימים יגידו האם בנו אותו כדי להגיע לשיא, או שבנו גלגל משחקים ענק לאור צורך תכנוני תיירותי, ובמקרה הוא גם הגדול בעולם.