העיתונות כמרקחה - אשטון קוצ'ר, דונה קארן, ג'יימס ואן דר ביק מדוסון קריק, ומדונה שלא הגיעה. שמות מפורסמים עושים כותרות, כאילו הם החשובים באירוע של
כבודו הם באו - אירוע יום ההולדת של הרב המקובל הידוע, הרב שרגא ברג.
הם ממלאים את טורי הרכילות וגורמים לכך שאנשים ירצו לבוא ולחגוג את השבת עם הרב, ולהשתחל לאירועי השבת האחרונה שהיו אירועים למוזמנים בלבד.
ייתכן שיהיו מי שיאמרו שטוב שהמרכז לקבלה עושה כותרות, שטוב שכל המפורסמים האלה לומדים קבלה. גם אני ביניהם - טוב מאוד שהקבלה הפכה למצרך כל כך חיוני ונפוץ.
ובכל זאת, לבי כואב ונכמר. לבי מצר על כך שתשומת הלב ניתנת דווקא לאורחים הללו, שכבודם במקומו מונח, אבל אין כלל להשוותם עם הרב ברג, שהוא הענק הרוחני של תקופתנו, אדם בעל שיעור קומה שאין כדוגמתו, ניצוץ נשמה של משה רבנו, שבא לעזור לדור שלנו כפי שמשה עזר לדור המדבר.
כי כן, גם אנו מצויים במדבר. אומנם הערים שוקקות והחקלאות פורחת, אבל נשמותינו צחיחות ומייחלות לרוחניות, שרק אנשים כמו הרב ברג יכולים להנחיל לנו באופן הנכון והאמיתי ביותר.
הדור שלנו שם דגש על דברים חיצוניים, ואולי לכן מקבלים האנשים הללו את תשומת הלב שהייתה צריכה להיות מופנית אל הקבלה עצמה ואל נושא דברה, הרב ברג.
הקליפה מכסה את תוכנו של הפרי, ולכן כדי להגיע אל הפרי עלינו לקלף אותה. כך גם אנו, כדי להגיע לחכמת הקבלה עלינו לדעת שכל הרכילות בעיתונים היא רק החיצוניות של הקבלה, מעין קליפה המכסה על התוכן האמיתי.
מי שמתעניין בתוכן האמיתי, ידע לבור את המוץ מן התבן, ולהפיק את ניצוצות האור מן האירועים החדשותיים, המדגישים את הטפל ומתעלמים מן העיקר. ולא רק מתעלמים, אלא גם מסלפים אותו.
מן הכתבות ניתן לחשוב שמהות הקבלה היא להעריץ את הרב, להיות במחיצתו ולזכות לברכה ממנו. ואין דבר הרחוק יותר מן האמת. הרב ברג, כמו כל המקובלים הגדולים, מלמד אותנו להצליח להתחבר לאור ולהיות בסופו של דבר כמוהו. אין שום טעם בברכה של הרב אם אדם אינו עושה מאמצים לשנות את המודעות שלו.
כשהצטרפתי למרכז לקבלה היה לי קשה מאוד לראות ולהשתתף במחזות שעד אז השאירו אותי במקרה הטוב בתהייה ובמקרה הרע בשאט נפש. לא היה דבר שבזתי לו יותר מעדר חסידים שוטים העושים כל מה שהרב שלהם אומר להם לעשות, בלי לחקור ובלי להבין מה הם עושים. לכן גם פעלתי נמרצות כנגד כל צל של כפיה דתית והצטרפתי למפלגה שחרתה על דגלה את כבוד האדם וחירותו. למרבה הפלא, כשהגעתי לערב הראשון במרכז לקבלה, בהיסוסים גדולים, לא ראיתי שום עדות לכפיה כזו. הייתה הרצאה שחשפה בפני חלק מסודות היקום והצליחה לחבר אותי באופן חוויתי אל לוז העניינים שעומדים במרכז תורת הקבלה.
בהמשך ראיתי שדברים מהעולם הישן, מהעולם הדתי, לא פסחו על המרכז לקבלה, אלא שתמיד יכולתי לדבר עליהם ולהביע את מחאתי ובמקרים רבים ראיתי שהדברים תוקנו או השתנו באופן טבעי.
אין דבר הרחוק ממני יותר מאשר להעריץ אדם כל שהוא. מעולם לא הערצתי אף אדם. אפילו לא את אלוויס שחברותי התעלפו רק מלשמוע את קולו או את להקת החיפושיות. אף פעם לא הבנתי את התופעה של בנות המתעלפות ממישהו שהן מעריצות, וחשבתי וחושבת עד היום שזה נושא למחקר חברתי מעמיק.
לכן היחס שלי אל הרב ברג רחוק מאוד מהערצה. היחס שלי אליו הוא יראת כבוד עמוקה אל אדם שמראה לי דוגמה באופן ההתנהגות שלו כיצד יש לנהוג, ומצליח לחדור אלי ולהחדיר בתוכי דברים שהם מעל ומעבר לטבע ולתחום ההשגה האנושית הרגילה.
מטרתו העיקרית של הרב ברג, בני משפחתו והמרכז לקבלה בכלל היא לגרום לאנשים לשנות את המודעות שלהם ואת ההתנהגות שלהם, לא לגרום להם להעריץ אותם. כי ברגע שאנו מעריצים מישהו אנו הופכים אותו לבורא שלנו, לסיבה של קיומו, והדבר רחוק ממטרת הקבלה כרחוק מזרח ממערב.
מטרת הקבלה היא לגרום לנו להיות הבוראים של העולם שלנו, של הגורל שלנו, של החיים שלנו. והרב ברג הוא מורה הדרך כיצד לעשות זאת.
לכן המסיבות התקשורתיות עושות עוול למטרת הקבלה. לא רק שלא מובעת בהן יראת הכבוד הראויה לרב ברג, אלא שיש הערצה עוורת לכל מיני "כוכבים" שברק "כוכבותם" הכוזב נוצר בידי אותם עיתונים שממשיכים לכתוב עליהם. קחו מהעולם את העיתונות ואת הטלוויזיה ואת הקולנוע, ורוב ה"כוכבים" ייעלמו מאליהם, כי קיומם הוא בועת סבון אשלייתית שנועדה להפוך אותנו עבדים נרצעים לכסף, פרסום, כבוד, יוקרה, מעמד, כל אותם דברים המעבירים אדם על דעתו ומעבירים אותו מן העולם.
לכן, כאשר הגעתי למסיבה, לא חיפשתי בה את אשטון קוצ'ר וגם לא את מדונה. ואפילו לא ניסיתי להתקרב פיזית אל הרב, כי ידעתי שהוא מוצף באנשים שרוצים את קרבתו וזה יכול להעיק עליו.
אנרגיה היא דבר רוחני, ואפשר לחוש אותה מכל מרחק. ברוחניות אמיתית אין זמן, תנועה ומקום. וכאשר אוהבים אדם באמת, אפשר לחוש אותו בכל זמן, מרחק ומקום שהוא. וכך פשוט התחברתי אל האנרגיה המדהימה של הרב, לקחתי אותה איתי הביתה, ואני משתמשת בה כדי להיטיב עם חיי ועם כל העולם.
