שוב, כאזרח המודאג, אני עומד ותוהה וגם שואל - איך הממשלה הגיעה לשש ועדות חקירה ובדיקה בעניין המשט הטורקי במקום ועדה אחת שתחקור זאת; והוועדות הן, למיטב חשבוני:
1. ועדת איילנד לעניין הצבאי, שסיימה את עבודתה.
2. ועדת טירקל א', שהוקמה ללא כל סמכויות.
3. ועדת טירקל ב', שהורחבה והוקמה הפעם עם סמכויות.
4. ועדה של האו"ם לבדיקת השתלטות על המשט בשיתוף נציגים מישראל ומטורקיה.
5. ועדת מועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקת אירוע המשט לרצועת עזה.
6. ועוד לא יבשה הדיו, וכבר הודיע מבקר המדינה על בדיקה מטעמו של תהליך קבלת ההחלטות לגבי המשט.
השאלה הקשה היא - כיצד הגענו לכך? האם כך צריכה לפעול ממשלה בישראל ועם תוצאה זו, כאשר הסמכות למנות ועדת חקירה ממלכתית מסורה בידי הממשלה.
מדוע לא האזינה לקול המומחים שהציעו מלכתחילה להקים ועדת חקירה ממלכתית אחת ויחידה בשיתוף מומחים בינלאומיים וסוף פסוק, ועל-ידי כך למנוע את מסע הלחצים הפנימיים והחיצוניים כאחד.
טוב למדינת ישראל - לא יצא מכך.